וושינגטון הבירה (Washington D.C) היא לא עוד עיר. מרכז קבלת ההחלטות של המדינה החשובה בעולם מלכד תחת כנפיו הגיאוגרפיות ריכוז כמעט מופרך של פוליטיקה, ממשל, מגזר פרטי ואקדמיה, החוברים יחדיו כדי ליצור את אחת הערים המושמצות בעולם. "וושינגטון" הפכה כמעט לביטוי גנאי עבור אמריקאים שרוצים לבטא את עומק הסלידה מהציניות, הפלגנות והשחיתות המלווים את העולם הפוליטי כמעט מראשית היווסדו. "בית הקלפים" - הסדרה המפוארת של נטפליקס - רק הביאה לידי ביטוי חזותי את התחושה האינסטינקטיבית העוברת באמריקאי הממוצע כשהוא שומע על העיר הזו.
אך הקללה של העיר הזו היא גם ברכתה - מיקומה בטבורו הפוליטי של העולם קשור קשר הדוק בהחלטתם של האבות המייסדים האמריקאים להקים מן היסוד עיר מתוכננת למשעי שתבטא בעצם הוויתה את הרעיון המהפכני והחדשני שהוא ארצות הברית של אמריקה. העיר הוקמה במרכזן של 13 המושבות שהרכיבו אז את ארה"ב, ובמרכזו של קו השבר המתהווה בין מדינות הצפון לבין מדינות הדרום. המיקום המדויק נבחר לגדותיו של נהר הפוטומק (Potomac), ואילו השם נבחר כאות הוקרה לג'ורג' וושינגטון, הנשיא הראשון ואבי האומה האמריקאית.
לוושינגטון מעמד ייחודי וקצת מוזר - היא שייכת למחוז קולומביה (District of Columbia, DC) הנמצא ישירות תחת השלטון הפדרלי, ולא נמצאת בתחומה של אף מדינה (State). המעמד הזה מפקיע בעצם מתושבי העיר את הזכות לבחור ולהיבחר לקונגרס, אך הם יכולים להצביע בבחירות לנשיאות ארה"ב. זו הסיבה ש"אין מיסוי ללא ייצוג" ("No Taxation without Representation"), המשפט שעמד בבסיס ההצדקה של מלחמת העצמאות האמריקאית בבריטים, הפך למטבע לשון בקרב תושבי העיר ואפילו לסיסמא הרשמית של לוחיות הרישוי במחוז.
העיר הפכה ברבות השנים לאחת הערים הגדולות בארה"ב, עם אוכלוסיה של 700 אלף איש וכ-6.3 מיליון תושבים במטרופולין, אבל התכנון המרכזי של העיר הופך אותה לאחת הערים הקלות ביותר להתמצאות. ולמרות כל המוניטין - זוהי אחת הערים הכיפיות והמעניינות ביותר בעולם והיא משמרת - אולי בגלל המיקום הגיאוגרפי - אווירה חמימה וקצת שונה מהאווירה הקרירה יותר בערים אחרות בחוף המזרחי. מעמדה כבירת ארה"ב העניק לה נופך היסטורי ייחודי ומיקם בה כמה מהמוסדות המונומנטאליים ביותר של ארה"ב. מאתרי תיירות מפורסמים, דרך מוזיאונים מהשורה הראשונה, המשך במסעדות ובחיי לילה מצוינים וכלה בנקודות ציון היסטוריות - וושינגטון מציעה את כל החבילה לתייר, והיא תחנת חובה בעת ביקור בארה"ב.
פרטים כלליים:
איך להגיע? וושינגטון נמצאת כ-4 שעות נסיעה וכשעת טיסה מניו יורק, ואפשר לשלב אותה בקלות רבה בכל טיול בחוף המזרחי של ארה"ב. בראשית 2022 יונייטד אירליינס צפויה להשיק מחדש את קו הטיסות הישיר מתל אביב לשדה התעופה Dullas שבפרברי העיר.
מתי להגיע? עונות המעבר הן המומלצות ביותר לטיול בעיר, כשמזג האוויר מתון. האביב מומלץ במיוחד בגלל פריחת הדובדבן המרהיבה בעיר. הקיץ חם, לח וגשום; והחורף קר, אם כי מעט פחות מבערים אחרות בצפון - מזרח ארה"ב.
התניידות: בוושינגטון ישנה תחבורה ציבורית מצוינת, בייחוד בזכות המטרו היעיל. אם אתם מטיילים בעיר אין שום סיבה לנסוע עם רכב, בייחוד בגלל הפקקים הנוראיים מהם סובלת העיר.
התמצאות: פשוטה להפליא. הרחובות הנעים ממזרח למערב קרויים על שם אותיות באנגלית ואילו הרחובות הנעים מדרום לצפון קרויים על שם מספרים. שדרות מרכזיות ואלכסוניות בעיר קרויות על שם 50 המדינות המרכיבות את ארה"ב. בקיצור, גם אם נכשלתם בניווטים בצבא אני מעריך בזהירות שתדעו להסתדר כאן.
כתמיד, לא נשאיר אתכם ללא מפה חינמית ומפורטת!
כל טיול בוושינגטון מתחיל ב"מול" (The National Mall), השדרה הלאומית של ארה"ב. זהו "מרכז העצבים" ההיסטורי והפוליטי של ארה"ב, ובו מצטופפים יחדיו מוסדות שלטוניים, מונומנטים היסטוריים, מוזיאונים לאומיים ואתרי הנצחה. הביקור בה דומה במובנים רבים למסע לנבכיה של האומה האמריקאית, ומומלץ מאוד לקרוא מעט על האתרים השונים בהם תבקרו. כאן תוכלו לראות את נקודות העניין המרכזיות, ממזרח למערב:
הקפיטול (United States Capitol) הוא מקום מושבה של הרשות המחוקקת האמריקאית, המורכבת משני בתים - בית הנבחרים, המהווה ייצוג יחסי של תושבי ארה"ב ושנציגיו נבחרים אחת לשנתיים; והסנאט, המונה שני נציגים מכל מדינה בארה"ב ושנציגיו נבחרים אחת לשש שנים. זהו בניין ענק ומרשים ביותר, שבמרכזו כיפה יפהפייה, ומומלץ מאוד להקיפו במלואו כדי להתרשם ממנו במלואו ולהעריך את הכוונה הברורה של מתכנניו - להמחיש עד כמה חשובה הרשות המחוקקת כמייצגת הישירה של העם. עדכנית לנובמבר 2021 לא ניתן להיכנס לקפיטול בשל מגבלות הקורונה.
אנדרטת וושינגטון (Washington Monument): במרכזו של המול עומד אובליסק משיש לבן בגובה של כ-170 מטרים, שכולו מחווה לדמות המיתולוגית ביותר בהיסטוריה האמריקאית. בנייתו של המבנה הייחודי הזה הושלמה ב-1885 והוא נועד לבטא את גדולתו של ג'ורג' וושינגטון, המפקד המהולל שניצח את המדינה החזקה בעולם באותה עת (בריטניה) ונשיאה הראשון של האומה האמריקאית. בניית האנדרטה הופסקה באמצע וחודשה רק לאחר 23 שנים, מה שמסביר את ההבדלים בגווני הלבן באנדרטה. מרשים מאוד להביט על האנדרטה, אבל מומלץ במיוחד להיכנס אליה ולהעפיל במעלית היחידה עד לקומה העליונה, משם נשקף נוף יוצא דופן על וושינגטון כולה (ללא עלות - אך נדרשת הרשמה מראש).
הבית הלבן (The White House): משכנו של הנשיא האמריקאי נמצא בחלקו הצפוני של המול, והוא אולי המבנה המפורסם ביותר בבירה. הכינוי הלא יצירתי קשור - לא תאמינו - בצבעו הלבן הבולט של הבית, העשוי מאבנים שנצבעו לבן. הבית הלבן נשרף - כמו הקפיטול - על ידי הבריטים במלחמת 1812 אך הוא שופץ מאז והפך לאחד המבנים האיקוניים בעולם. למרבה ההפתעה, זהו מבנה קטן יחסית - בוודאי ביחס למבנים אחרים במול - ומומלץ להשקיף עליו משדרות פנסילבניה (Pennsylvania). אם כבר הגעתם למקום - שווה לשוטט בכיכר Lafayette המרשימה התוחמת את המבנה מצפון. נכון לנובמבר 2021 לא ניתן לבקר בבית הלבן עצמו.
אנדרטת מלחמת העולם השנייה (WW2 Memorial): אנדרטה מרשימה וגרנדיוזית שנחנכה ב-2004 ונמצאת מערבית לאנדרטת וושינגטון. האנדרטה מורכבת משתי קשתות העומדות אחת מול השנייה ומייצגות את שתי הזירות המרכזיות בהן לחמה ארה"ב - הזירה הפאסיפית (האוקייאנוס השקט ומזרח אסיה) והזירה האטלנטית (האוקייאנוס האטלנטי ואירופה). 56 העמודים מוצבים במעגל ומייצגים את המדינות והטריטוריות האמריקאיות שלקחו חלק במערכה, ו"קיר החירות" מייצג את כלל החללים האמריקאים במלחמה באמצעות כוכבים. אכן, אין ספק שהאמריקאים יודעים לשמור ולעצב זיכרון לאומי.
בריכת ההשתקפות (Reflection Pool) היא אחד מסימני ההיכר של העיר, והיא נבנתה בדיוק כדי לתת כבוד למונומנטים ההיסטוריים שמסביבה, ובעיקר לאנדרטת וושינגטון ולאנדרטת לינקולן, אליה נגיע בקרוב. זוהי בריכה ארוכה מאוד שלצידה שבילי הליכה ועצים, ומיקומה האסטרטגי העמיד אותה במרכזם של אירועים היסטוריים יוצאי דופן, ובהם נאומו המפורסם של מרטין לותר קינג ב-1963 ("I have a dream"), שורת מחאות נגד המלחמה בוויטנאם והשבעתו של הנשיא אובמה ב-2009. אם תרצו, הבריכה היא מעין גרסה ארכיטקטונית של הסרט "פורסט גאמפ" (פורסט, אגב, מצא את עצמו נואם למרגלותיה של הבריכה באחד הקטעים הרבים המבריקים בו).
גני החוקה (Constitution Gardens): פארק נעים ורחב ידיים מצפון לבריכת ההשתקפות, ובמרכזו אגם. זהו מקום נהדר לנוח מעט מכל הגרנדיוזיות של המול ופשוט ליהנות מקצת שקט, שלווה ואינספור ברבורים וסנאים.
אנדרטת מלחמת וויטנאם (Vietnam Veterans Memorial): יהיה זה אך הולם שלמלחמה כה שנויה במחלוקת תיבנה אנדרטה שנויה במחלוקת. מאיה לין, סטודנטית בת 21, זכתה בתחרות על עיצוב האנדרטה ובחרה קיר מסלע גרניט שחור המציין בסדר כרונולוגי את חללי מלחמת וויטנאם. הביקורת דעכה מאז בנייתה ב-1982, ולפחות בעיניי היא מרשימה וקולעת למטרה - סלע הפוצע את האדמה באופן בלתי הפיך. מספר שנים לאחר בניית האנדרטה נבנו שתי אנדרטאות נוספות בצידה, שנועדו לתת פנים ושמות לאינספור החללים המעטרים את קיר הגרניט השחור.
אנדרטת מלחמת קוריאה (Korean War Veterans Memorial): 19 פסלי לוחמים המפוסלים בדיוק ובפרטנות רבה עומדים בתצורה של מסגרת צבאית אמריקאית, כשבכל רגע נתון לפחות אחד מהם מתבונן לעבר המשקיף על האנדרטה. מול הפסלים עומדת בריכה ובה המשפט שמבטא את האידיאליזם האמריקאי במאה ה-20: "אומתנו מכבדת את בניה ובנותיה שנענו לקריאה כדי להגן על מדינה שהם לא ידעו עליה ועל עם שלא פגשו".
אנדרטת לינקולן (Lincoln Memorial): שני אולי רק לוושינגטון במעמדו, לינקולן חקוק בהיסטוריה האמריקאית כמי שהגן על האיחוד ומנע את פירוקו במלחמת האזרחים האמריקאית, וכמי שביטל את מוסד העבדות. מיקומו המרכזי במול והאנדרטה המפוארת - הבנויה בסגנון יווני ובמרכזה פסל דמוי אל של לינקולן - ממחישים את חשיבותו ההיסטורית ואת תרומתו להפיכת ארה"ב למדינה שהיא היום. מהאנדרטה נשקף נוף נפלא של המול כולו - ובפרט אנדרטת וושינגטון והקפיטול - וזו חוויה מומלצת במיוחד להגיע לכאן בשקיעה, וגם סיום הולם לטיול במול.
אחרי ביקור באזור המול אתם עשויים להרגיש כאילו וושינגטון אינה אלא מיצג לאומי אחד גדול, אבל זה קצת מטעה כי זו עיר אמיתית שאנשים אמיתיים חיים בה ואוהבים אותה. ואיזו דרך טובה יותר להמחיש זאת מאשר ביקור בשכונת ג'ורג'טאון (Georgetown). זוהי השכונה העתיקה ביותר בעיר וללא ספק גם היפה ביותר, והיא למעשה הוקמה כעיירה עצמאית עוד לפני הקמתה של עיר הבירה (ב-1751). למרות שהיא רחוקה כ-12 שעות טיסה מישראל יש בה משהו מאוד תל אביבי - באווירה הצעירה, בשפע המסעדות והברים ובחיי הלילה.
אל תפספסו את רחוב M היפה והשוקק, את אוניברסיטת ג'ורג'טאון (לא, הארי פוטר לא צולם כאן. כן, הוגוורטס באמת נורא דומה), ואת Georgetown Waterfront Park. ג'ורג'טאון היא גם ה-מקום לאכול, לשתות ולבלות בוושינגטון: מומלצים במיוחד המסעדה האיטלקית המעולה Filomena, הבראסרי Brasserie Liberte, בר היין Eno, בית הקפה Kafe Leopold ו-Martin's Tavern.
מצפון למול נפרשת שדרת פנסילבניה, השדרה המרכזית של העיר. מומלץ מאוד ללכת את את 3 הק"מ המחברים בין הבית הלבן לבין הקפיטול וליהנות מנוף נהדר על הקפיטול, וכן להתרשם משורת נקודות ציון מרשימות ויפות לאורכה - בניין משרד האוצר האמריקאי, אנדרטת מלחמת העולם הראשונה (National WW1 Memorial) ובית הדואר הישן עם צריח ירושלמי קמעא, שהפך לימים למלון טראמפ. השדרה גם מאכלסת שתי מסעדות קלאסיות ומומלצות במיוחד - Old Ebbitt Grill (המסעדה הוותיקה ביותר בוושינגטון, שעדיין שומרת על אוכל מצוין ועל תמורה נהדרת למחיר) ו- Capital Grille (סטקייה מעולה אך יקרה למדי).
מפנסילבניה מומלץ מאוד להמשיך ל-First ST ולהשקיף לתצפית נפלאה על הקפיטול. מבט מזרחה יביא אתכם למבנה הקלאסי של בית המשפט העליון, ולאחר מכן תוכלו גם לבקר בספריית הקונגרס - הספרייה השנייה בגודלה בעולם, וללא ספק מהיפות ביותר בנמצא. שווה מאוד להיכנס אליה (חינם, הזמנת כרטיסים מראש) ולהתרשם מהיכל הקריאה המרכזי היפהפה, ובכלל מהעושר האינטלקטואלי וההיסטורי הנפלא שנמצא כאן.
דרומית - מערבית למול נמצא אגן הגיאות (Tidal Basin), אגם מלאכותי דרומית - מערבית למול, שהוקם על מנת לנקז עודפי מים מנהר הפוטומאק. את הנתון הזה הרגשתי ברגליי, כשגיליתי איך הנתיב בו אני הולך מתמלא בהדרגה מים עד שהוא הופך לבלתי עביר (אל תדאגו, יש נתיבים חלופיים). הקפה מלאה של האגן מומלצת במיוחד - וכך גם שיט פדלים -ובעת פריחת הדובדבן באביב זהו ללא ספק המקום העמוס בעיר - הודות לפריחתם של אלפי עצי דובדבן שנשתלו כאן בראשית המאה ה-20 כמתנה מיפן.
סביב האגן מספר נקודות ציון מפורסמות ומעניינות:
אנדרטת מרטין לותר קינג (Martin Luther King Jr. Memorial) נחנכה ב-2011 והיא ביטוי למעמדו הקאנוני של קינג בהיסטוריה האמריקאית, כאחד מאנשי המפתח במאבקה הלא אלים של התנועה לזכויות האזרח להפסקת האפליה הממוסדת של ארה"ב כנגד שחורים. האנדרטה - הראשונה המוקדשת לאדם שחור בבירה - מציבה את קינג כמי שיוצא מתוך סלע לבן גדול ומשקיף לעבר האגם.
2. אנדרטת פרנקלין דלאנו רוזוולט (FDR Memorial) היא אנדרטה גדולה במיוחד, המורכבת מארבעה מתחמים המוקדשים לתקופות שונות בחייו של הנשיא שהוביל את אמריקה בשתיים מנקודות המבחן החשובות ביותר שלה - השפל הכלכלי הגדול ומלחמת העולם השנייה.
אנדרטת ג'פרסון (Jefferson Memorial): אתר ההנצחה לאחד הנשיאים החשובים בתולדות ארה"ב הוא גם האתר הבולט ביותר באגן הגיאות, בזכות מבנה העמודים הרומי והכיפה המרשימה שמעליו. המבנה נשקף כמעט מכל נקודה בשביל המקיף את האגן, והוא הוקם ב-1943 על מנת לכבד את אחד מהאבות המייסדים של ארה"ב, שכיום שנוי במחלוקת בשל העובדה שהחזיק עבדים בכל חייו. בלב המבנה עומד פסל ענק מברונזה בדמותו של ג'פרסון, ומסביב ציטוטים משמעותיים המיוחסים לו. הביקור באנדרטה מעורר השתאות, גם מהפלא הארכיטקטוני וגם מהפרדוקס הבסיסי הקשור בהולדת האומה האמריקאית - כיצד אותה אומה שהוקמה על יסודות נעלים כל כך המשיכה לקיים מוסד מעוות כל כך כמו העבדות למשך כל כך הרבה זמן?
את המחשבה הטורדנית הזו ניסינו לשחרר במקום אירופאי מאוד, הקתדרלה הלאומית של וושינגטון (Washington National Cathedral), שבנייתה החלה ב-1907 והסתיימה רק ב-1988. הקתדרלה היפה - השנייה בגודלה בארה"ב - בנויה בסגנון ניאו גותי הבולט מאוד בנוף של העיר. פנים הכנסייה מרשים מאוד (15 דולרים לכניסה, רכישת כרטיסים מראש) ושווה ביקור, וכך גם הגנים הנעימים הצמודים אליה (The Bishop's Gardens).
ובכלל, כל המונומנטים האלה מקהים, אולי מקהים מדי, את העובדה שוושינגטון היא עיר גשומה למדי (למעלה מ-1,100 מ"מ גשם בשנה) ולפיכך ירוקה מאוד. למעשה, השילוב בין התכנון הפרטני של העיר לבין כמות המשקעים יצר מגוון ריאות ירוקות שמעניקות עוד נופך ייחודי לעיר. מומלץ במיוחד לבקר בגן הבוטני הלאומי הנפלא (US National Arboretum) - וללכת בשביליו, להביט בעמודי הקפיטול הישנים שהוצבו בו ולבקר בתערוכת עצי הבונזאי המקסימה. אפשרויות מצוינת נוספת הן Rock Creek Park רחב הידיים, שבו נחל מפכה וצמחיה עבותה שמעניקה תחושה של טבע עמוק ממש בתוך העיר; וגן החיות הלאומי (National Zoological Park) המכיל אלפי חיות ושהכניסה אליו חינמית לחלוטין.
ריאה ירוקה מסוג אחר נמצאת מעבר לנהר הפוטומק, והיא בית הקברות הלאומי ארלינגטון (Arlington National Cemetery). בית הקברות ממוקם למעשה על גבעה ממערב לפוטומאק ועל כן הוא נמצא בוירג'יניה, אבל הוא חלק בלתי נפרד מהעיר עצמה. ארלינגטון הוקם במהלך מלחמת האזרחים וחללים מכל התקופות והמלחמות קבורים בו - ממלחמת האזרחים ועד למלחמות שניהלה ארה"ב בעיראק ובאפגניסטן. זה אתר היסטורי מרתק ויפהפה בעיניי והשיטוט בין הקברים הוא מעין פסיפס מכמיר לב של הסיפור האמריקאי, שהביא איכרים מהמערב התיכון לנסוע אלפי קילומטרים מביתם ולהילחם עבור ארה"ב ביבשת אחרת. אל תפספסו באתר את קברו של הנשיא קנדי שנרצח ב-1963 ואת טקס חילופי המשמר בקבר החייל האלמוני.
וושינגטון גדושה במוזיאונים מהטובים בעולם, ורבים מהם פתוחים ללא תשלום לקהל הרחב. אף אדם לא יוכל להכיל את העושר התרבותי שהמוזיאונים של העיר מציעים בביקור אחד, אבל הנה מדריך קצר למוזיאונים המומלצים ביותר לביקור:
המוזיאון הלאומי להיסטוריה אמריקאית: אני אומנם (גילוי נאות) גיק של היסטוריה, אבל נדמה לי שכל אדם סקרן ייהנה מההזדמנות לבקר במוזיאון המצוין הזה, שמנגיש את ההיסטוריה האמריקאית באופן בהיר ומרתק.
מוזיאון האוויר והחלל: מוזיאון פנומנאלי עם שני סניפים (האחד במול והשני - המרשים יותר בעיניי - כארבעים דקות ממרכז העיר) שבהם תצוגות יוצאות דופן (מעבורת החלל דיסקברי; המטוס של האחים רייט). חוויה מרתקת ומסקרנת לכל המשפחה.
המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע: מוזיאון נהדר ומגוון, בדגש על אולם הדינוזאורים. גם המוזיאון הזה מתאים במיוחד למשפחות.
מוזיאון השואה של וושינגטון: שני כנראה רק למוזיאון יד ושם באיכותו, ומספק פרספקטיבה ייחודית על השואה מנקודת מבט אמריקאית. בעיניי ביקור חובה לכל ישראלי.
הגלריה הלאומית לאמנות: מהמוזיאונים הטובים והגדולים בעולם לאמנות אמריקאית ואירופאית, המכיל אוספים מימי הביניים ועד זמננו.
גלריית הדיוקנאות הלאומית: אם אתם חובבי היסטוריה ואמנות, זה המקום בשבילכם. המוזיאון מתמקד בפורטרטים של אמריקאים מפורסמים לאורך הדורות ובעיניי הוא מהמוצלחים בוושינגטון.
המוזיאון הלאומי להיסטוריה ולתרבות אפרו - אמריקאית: המוזיאון החדש ביותר במול, וגם המבוקש ביותר. קשה מאוד להשיג כרטיסים, אבל אם השגתם אז ייפתח בפניכם צוהר לסיפור המרתק של הקהילה הזו, והכל בהנגשה ראויה לשבח.
מוזיאון האינדיאנים הלאומי: מוזיאון מעט ישן ש"מאיר את האלומה" על אלה ששכנו ביבשת החדשה עוד לפני הגעתו של קולומבוס.
טיפים של אלופים:
1. קל "לטבוע" בתוך אתרי התיירות הרבים של וושינגטון, אבל שווה לנסות ולישון דווקא ברובעי המגורים של העיר. אלה מזכירים את טיבה המיוחד של העיר, המשלב בין השפעות אירופאיות ואמריקאיות, וכוללים אינסוף אפשרויות בילוי. מומלץ במיוחד להסתובב (ולאכול!) ב-Dupont Circle, ב-West End וב-Adams Morgan, וכמובן בג'ורג'טאון.
2. חובבי קניות? Fashion Center at Pentagon City הוא קניון מודרני שנמצא במרחק של כרבע שעה במרכז העיר. מעט רחוק יותר ממוקמים Potomac Mills (כ-35 דקות נסיעה) ו-Arundel Mills (כ-45 דקות נסיעה).
3. טסים עם קונקשן לוושינגטון? שווה להתאמץ ולנחות בשדה התעופה רונאלד רייגן (DCA): הקרוב ביותר למרכז העיר והנגיש ביותר בתחבורה ציבורית.
וושינגטון מוחמצת לעיתים רבות מדי על ידי התייר הישראלי, הבוחר שלא להגיע אליה בכלל או להגיע אליה לביקור חטוף. אם תחליטו לתת לה את הזמן המתאים בה ולשהות בה לפחות למספר ימים, אזי תגלו את אחת הערים המגוונות והמעניינות ביותר בארה"ב. למרות מעמדה הלאומי הכמעט מיתי בארה"ב, וושינגטון מתעקשת להיות עיר אמיתית שתושביה - הבאים מכל רחבי ארה"ב והעולם - אוהבים אותה ונהנים לגור בה. מאנדרטת לינקולן ועד לבר היין האופנתי Barcelona, מבתי הקפה האופנתיים של Dupont Circle ועד לבית הקברות בארלינגטון - וושינגטון היא הכל מהכל, והחוויה שהיא מציעה לתייר היא ייחודית ועשירה. אל תפספסו!
