חיפוש
  • Or Horvitz

מסע בשני פרקים בדרום אפריקה: חלק א'


לדרום אפריקה הגענו כשחיפשנו יעד לירח דבש שיהיה מספיק אקזוטי ומיוחד, אך גם נהנתני במידה ונוח לטיול. הטיסות הנוחות דרך אדיס - אבבה והזמן היחסית ארוך שעמד לרשותנו (כ-23 ימים) הפכו את דרום אפריקה (ולמען הקיצור, דרא"פ) הענקית ליעד האולטימטיבי. וכך, חמושים בתקוות לתרגם את החזון למציאות, המראנו אי שם בסתיו הישראלי (שהוא האביב הדרום-אפריקני) אלי אפריקה.


דרא"פ היא גן עדן לתיירים המשלב נופים יוצאי דופן ומגוונים, תשתיות תיירות נפלאות, אוכל מעולה והכל - במחירים נמוכים משמעותים משאר מדינות המערב.


The Lookout Point on Chapmans Peak, Cape Penisula

דרום אפריקה היא ערב רב של סתירות המצליחות להסתדר, איכשהו, יחדיו. מצד אחד - היהלום שבכתרה של אפריקה ומשאת נפשם של מהגרים מכל היבשת התרים אחר אפשרויות טובות יותר להם ולמשפחותיהם. בראשיתו של הטיול נהיינו לצרכנים אובססיביים של UBER ושם פגשנו אותם - את הנהגים מקונגו, מרואנדה, מסיירה לאון, מגמביה, מכל קצוותיה של אפריקה. הם הגיעו ברגל, מוחבאים במשאיות, במטוסים, ברכב (או בעגלה) שקנו עם אנשים אחרים - פשוט כדי לקפוץ מעל הגדר (פשוטו כמשמעו) ולהגיע לארץ ההזדמנויות הבלתי מוגבלות עליה שמעו בסיפורים. זכור לי במיוחד נהג המונית שלקח אותנו משדה התעופה אל המלון - פליט רואנדי, שעשה במשך יותר מעשור את הדרך הארוכה ממלחמת האזרחים במדינתו לדרום אפריקה, עד שהגיע ב-2007 אל הארץ המובטחת. "לא קל כאן. הלבנים מתייחסים אלינו כמו שחורים והשחורים המקומיים מתייחסים אלינו כמו סוג ב'", אמר לי בכנות. שאלתי אותו אם כאן עדיף על שם. "בוודאי. כאן אני מרוויח שכר הגון ולא מנסים לרצוח אותי בגלל מי שאני. כאן זו דמוקרטיה" אמר בגאווה, כאילו היה מקומי שחי כאן כל חייו.


The Winelands

מצד שני - דרום אפריקה מתנהלת למעשה כשתי מדינות מקבילות. המדינה הראשונה, המתקדמת שתוארה למעלה; והמדינה השנייה, המפגרת מאחור, המורכבת כולה ככולה משחורים. שכונות יוקרה בפרבר אחד - וטאונשיפס (עיירות שחורים) של דלות ועוני בפרבר אחר. תשתיות התיירות מנוהלות באופן כמעט מוחלט על ידי לבנים, בשעה שהשחורים מסתפקים במלצרות ובניקיון. הלבנים נוסעים בחוצות הערים ברכבים, בשעה שהשחורים הם רוב מוחץ ברחובות. באזורים של הלבנים מסתובבים, את האזורים של השחורים רואים רק מחלון המכונית. נכון, אלה הכללות גסות ונכון, יש שינוי והוא לא מינורי - אבל קשה שלא להבחין כתייר המתבונן מן הצד במציאות הדיכוטומית והמרתקת הזו.


קייפטאון (Cape Town)


את הטיול התחלנו בקייפטאון, שלדעתי ולדעת רבים היא אחת הערים היפות והמגניבות בעולם (אמרו חז"ל - עשרה קבין של יופי נפלו על העולם ותשעה מהם לקחה קייפטאון). ובכן, קשה לצפות אחרת מעיר ששוכנת לחופיו של האוקייאנוס האטלאנטי, תחומה בהר השולחן המהמם ביופיו ומלכדת בתוכה ערב רב של תרבויות, מקומיות וזרות. קייפטאון היא עיר בטוחה באופן יחסי לדרום אפריקה ולא חששנו בכלל להסתובב בה, כך שאני ממליץ פשוט ליהנות ממנה ברגל (או ב-UBER שעובד נהדר בערי דרום אפריקה).


אז מה שווה לעשות בקייפטאון? הו, טוב ששאלתם:


1. הר השולחן - כל הסופרלטיבים שהעתירו על המקום הזה מוצדקים. המקום עצמו יפהפה, מלא בצמחייה ייחודית לאפריקה וממנו נשקף נוף פשוט בלתי נתפס של קייפטאון ושל קייפ פניסולה. את הדרך לפסגת ההר עצמו אפשר לעשות ברכבל (מהיר ונוח, אך בהתאם לא זול. חשוב מאוד להזמין מראש כדי לחסוך את התור בכניסה לאתר) או באחד ממסלולי ההליכה המוליכים לפסגה (מהממים אבל מאתגרים למי שאינו מורגל בעליות בגובה של מאות רבות של מטרים). כל אחת מהאופציות היא נהדרת בדרכה, אבל לכולם הייתי ממליץ לעשות את המסלול ההיקפי על ההר עצמו (2 ק"מ עם נופים פנוראמיים מהממים, השילוט ברור ואין איך להתבלבל) ולהיערך מראש עם אוכל לפיקניק על ההר (יש על ההר עצמו מעין עמדות הסעדה שונות למי שממש אוהב לשלם יותר ולקבל פחות). אגב, ההר מעונן ימים רבים בשנה ושווה מאוד לתכנן את ההגעה אליו בימים של ראות טובה, ולהיערך עם שכבת חימום כלשהי כי האקלים בהר שונה מהותית מהאקלים בקייפטאון עצמה.


Table Mountain

2. שכונת Bo Kaap - שכונה ציורית בקייפטאון שמשלבת בין הצבעים העזים והחמים של הבתים לבין הנוף הטבעי הנשקף ממנה ומזמנת אפשרויות צילום ושיטוט נהדרות. אנחנו היינו שם במסגרת סיור נהדר ומלמד על שכונת המהגרים הזו, אבל אפשר בכיף להסתובב בה גם באופן עצמאי.



Bo Kaap

3. הטיילת של קייפטאון (V&A Waterfront)- המקום אומנם ממוסחר ותיירותי, אבל המיקום הטבעי שלו פשוט נפלא ומלא חן. ממליץ מאוד להגיע לפנות ערב וליהנות מהשקיעה הנפלאה ומאומני הרחוב. מהמקום יוצאות גם סירות לאוקייאנוס ולרובן איילנד (האי בתחומו נמצא בית הכלא בו היה מנדלה כלוא), מהן אפשר לזכות בנוף פנוראמי על העיר ועל הר השולחן.


V&A Waterfront

4. סיורי אפרטהייד - קייפטאון היא נקודה מרכזית בסיפור האפרטהייד (לידה מנדלה נכלא, ושם יצא לראשונה אל ההמונים עם שחרורו), ולדעתי זה יהיה פספוס לא לחוות אותה גם דרך נקודת המבט הזו. אנחנו לקחנו את הסיור הזה, שהיה נהדר. כולנו יודעים שהיה אפרטהייד, אבל בין הסיפורים לבין מראה העיניים של ספסל המבחין בין לבנים לבין לא לבנים (כמובן שמשטר האפרטהייד טרח להגדירם על דרך השלילה, כאקט נוסף של השפלה) הדרך ארוכה. אגב, בקייפטאון אפשר לעשות סיורי טאונשיפס (עיירות צפופות רעועות שמשטר האפרטהייד ריכז בהן את השחורים על מנת להרחיקן מריכוזי היישוב הלבנים). אנחנו עשינו סיור כזה בעיר אחרת, אבל שמענו המלצות רבות על הסיורים שמתקיימים בקייפטאון.


A public bench during the apartheid era


קייפ פניסולה (Cape Penisula)


לאחר קייפטאון יצאנו לקייפ פניסולה, חצי האי עליו קייפטאון מבשרת בשמה. האזור נפלא ואני ממליץ בחום על נסיעה במסלול ההיקפי, שמאפשרת הצצה לנופים מדהימים של הרים ירוקים הנושקים לאוקייאנוס. רבים נוסעים לחצי האי כדי להיות בנקודה הדרומית ביותר באפריקה המשמשת כנקודת המפגש של האוקייאנוסים ההודי והאטלאנטי, הלא היא כף התקווה הטובה. ובכן, הרשו לי לכבות אתכם -קודם כל זו לא הנקודה הכי דרומית באפריקה (פייק ניוז לפני עידן הפייק ניוז; מסתבר שהנקודה האמיתית נמצאת כ-150 ק"מ מזרחה) ושנית, 5 דקות נסיעה משם יש נקודה יפה הרבה יותר בעיניי והיא ה- Cape Point - נקודת המפגש של מצוקים דרמטיים עם האוקייאנוס ובעיקר, נקודת תצפית מרהיבה על האוקייאנוס ועל החופים ההרריים של דרום אפריקה. הדרך אליה כרוכה בעלייה מתונה של חצי שעה, אבל הנוף שווה את זה ובגדול. הנקודה עצמה היא לא סוף המסלול - מומלץ מאוד להמשיך עוד עשר דקות אל הבית הקטן הנמצא בקצה המצוק. נפלא!


View from Cape Point

נקודה נהדרת נוספת בחצי האי היא Boulder's Beach. אומנם למקום קוראים חוף הבולדרים (אחיהם של הבולדרים המוכרים לנו מרמת הגולן), אבל הוא מוכר בעיקר בגלל מושבת הפינגווינים האפריקאיים שהחליטה להשתקע שם אי אז בשנות ה-80. הכניסה כרוכה אומנם בתשלום (שמאפשר הגנה ותיחום של האתר למען הגנת המושבה) אבל היא בהחלט שווה את זה - בחוף יש אלפי פינגווינים שעושים מה שפינגווינים עושים הכי טוב, והוא לעשות דברים בצורה מגושמת ומצחיקה.


Penguins just wanna have fun - Boulder's Beach

אחת הנקודות היפות שהיינו בה בחצי האי היא רחוב באדן פאוול ב-Muizenberg (החלק הצפון - מזרחי של חצי האי). אודה ולא אבוש, העיר היא גירסה חביבה של כל עיר בישראל (נצרת עילית בואכה מודיעין פינת רחובות), אבל בה, דווקא בה, הזדמנו במקרה לאחת הנקודות היפות בטיול שלנו - נסיעה על כביש הכלוא בין מים לבין דיונות חול אינסופיות, כשמעל מאות שחפים חגים ותרים אחר טרפם. עוד בחצי האי (הפעם במערב) - מומלצת הליכה קצרה (לבחירתכם, אנחנו הלכנו כחצי ק"מ לכל כיוון) על החוף ממגדלור Slangkop שבמערב חצי האי.


Baden Powell Dr., Muizenberg

ובכלל, זו הזדמנות להרהר בחופי דרום אפריקה. בפוסט הקודם כתבתי על החופים הנעימים של יוון, ודרום אפריקה היא במידה רבה ניגודה הגמור - בניגוד לשלווה הרוגעת במימי יוון, בדרום אפריקה נגלה מחזה של התנגשות טיטאנים בין עוצמתו של האוקייאנוס לבין עוצמתם של ההרים המצוקיים, וזה מרהיב. בכל מובן. וגם רועש.



Hermanus Coastline

סטלנבוש וארץ היין (Stellenbosch, the Winelands)


יגעים ומלאי עמל מהמסע שלנו לאורך חופי האוקייאנוס האטלאנטי, החלטנו להתרחק מעט אל פנים הארץ, ושמנו פעמינו אל ארץ היין שסובבת את העיר האוניברסיטאית סטלנבוש. סטלנבוש היא עיר יפה ("וקולוניאליסטית", יגידו ספרי הטיולים. ואכן, אחוזות רבות מעטרות את העיר) ושווה להגיע אליה לערב וליהנות מהמוני המסעדות והפאבים שלה. באופן די מרגש, זה גם אחד המקומות הבודדים שבהם ראינו מפגשים מעורבים של שחורים ולבנים (כנראה סטודנטים) שיושבים, ביחד, לאכול המבורגר ולשתות בירה. איים של נורמאליות.



סטלנבוש היא בירת ה-Winelands, שהוא חבל ארץ נפלא של גבעות מוריקות וריבוא יקבים. המהדרין יגידו שזה חבל טוסקנה של דרום אפריקה' אבל האמת שזה לא עושה חסד לחבל הארץ הזה, הנפלא כשלעצמו ובזכות עצמו. באזור יש כמות מכובדת ביותר של יקבים, וקשה מאוד להכריע לאן מביניהם ללכת. אני ממליץ בחום לשאול את בעלי המלון בו תשהו בסטלנבוש על יקבים מומלצים, ולבקש מפה של כלל היקבים באזור. אנחנו היינו ב-Thelema (יינות נהדרים ונופים משוגעים של כרמים הפרוסים עד האופק) וב-La Motte ושניהם היו מאוד מומלצים (לא רק בעינינו, טירוני היין שהיננו - אלא גם בעיני כל אלה, ויש רבים מהם, שקיבלו מאיתנו את היין כמתנה).


Thelema Winery

את אלכסה (שם בדוי, שמהווה תירוץ לכך שאיני זוכר כבר את שמה), יננית שחורה ביקב תלמה, פגשנו בעת הדרכת יין ואני, כדרכי בקודש, ניסיתי להטות את השיחה על מנת לשמוע על החיים שלה אז, בימי סוף האפרטהייד וראשית הדמוקרטיה. אלכסה נשמעה אופטימית מאוד כשסיפרה על השינויים בדרום אפריקה, אך גיחכה (בנימוס המתחייב) כששאלתי אותה האם היא הבעלים של היקב - "מה פתאום, מי שמנהלת אותו זה משפחה בעלת שורשים אירופאיים", משועשעת מהתמימות בה חשבתי שאדם שחור יכול להיות בעלים של יקב. "ואיפה את גרה?", שאלתי. "במקום אחר", היא השיבה ונקבה בשם לא מוכר. מבדיקה קצרה בגוגל מאפס עולה שגם היא, כמו שחורים רבים כל כך בדרום אפריקה, חוזרת בערב אל הטאונשיפ המושמץ.


בסופו (או בתחילתו, הכל עניין של פרספקטיבה) של האזור מצויה העיירה Franschhoek. אני לא יודע מה יש לעשות בעיירה (כנראה שלא הרבה), אבל אני כן ממליץ בחום להגיע למסעדה בשם La Petite Ferme ולצפות בנוף יוצא דופן (אין לי מושג איך המסעדה, אבל הם היו מספיק חמודים כדי לאפשר לנו להתהלך בכרמים שלהם). כשישבנו שם, אשתי ואני, מביטים מספסל אל אחת השקיעות היפות שראינו בימי חיינו, ידענו - יא אללה שלך דרום אפריקה, איזו מדינה נהדרת את.



A fantastic lookout from La Petite Ferma, Franschhoekk

הלוויתנים של הרמנוס


את הההגעה להרמנוס עשינו בהתרגשות רבה, כי ידענו שזה אחד המקומות הטובים ביותר להגניב מבט חטוף אל עבר היונק הגדול בעולם - הלוויתן, שבחודשי האביב מגיח לביקור בכף הדרומי של המדינה. הלוויתנים הם יצורים נדירים לצפייה, בעיקר מכיוון שהם חיים במים עמוקים ועולים לשאוף אוויר לעיתים רחוקות. עם בוא החורף מתחילים הלוויתנים את הנדידה הארוכה מאנטארקטיקה לחופי דרא"פ ולמזלנו, היינו שם בדיוק כדי להחליף צ'אפחות במקטע הסיום שלהם. המפגש הזה, בין החיה הענקית הזו שהחליטה לכבד אותנו בנוכחותה, לבינינו, הקטנים והזמניים, הייתה באמת מעוררת השתאות וענווה. דרך נהדרת לראות את השמנמנים האלה היא באמצעות מסלול הליכה יפהפה של כ-3 ק"מ לכל כיוון המוליך מ-Gearing's Point אל Siever's Point, שהיא בעיניי הנקודה הטובה ביותר לצפות בלוויתנים בהרמנוס.


Whale Watching at Hermanus

העיר קייפטאון והאזור שסובב אותה הם יעד פשוט נפלא לטיול אבל יותר מהכל, זוהי משואה של אופטימיות. ביומנו הראשון בקייפטאון נתקלנו בכינוס של העצמת נשים שחורות. את ההליכה בין ההמון כמיעוט זמני (גבר לבן) עשיתי בחשש, מודע היטב להיסטוריה הטעונה במדינה. לא עבר הרבה זמן עד שפנו אלינו שתי נשים שחורות והחלו לשוחח איתנו. "ישראל? הלוואי שאוכל לנסוע לישראל" אמרה אחת מהן כששמעה את מקום הולדתנו. ואיך אצלכם, שאלתי, האם הפצע הגליד? "הפצע אף פעם לא מגליד, והאמת שגם עכשיו יש פה הרבה בעיות. אבל אני לא שוכחת שעכשיו אני יכולה לקרוא למדינה הזו בית. ועכשיו, תביאו חיבוק ובואו נצטלם".


שתי הנשים האלה המחישו לי, שוב, את המעלה הגדולה ביותר של הטיול במחוזות רחוקים - אותה הבנה בלתי אמצעית בנפש שמרבית בני האדם - בגינאה המשוונית ובקונגו, באיטליה ובסעודיה, בדרום אפריקה ובישראל - הם, ובכן, בני אדם. וזו, גבירותיי ורבותיי, סיבה טובה מאוד לאופטימיות.


Capetown

בפרק הבא - נתיב הגנים, סיור בטאונשיפ, פארק קרוגר והרי דראקנסברג. הישארו עימנו!

השאלות הנפוצות לפני טיול לדרום אפריקה


1. האם דרא"פ היא מדינה בטוחה?

בקיצור, כן, או לכל הפחות המוניטין שלה מוגזם ביותר. בפועל הפשיעה בירידה ובמקומות רבים במדינה, בייחוד באזור קייפטאון, בטוח. בעיניי (וזה, כמובן מנקודת המבט הסובייקטיבית שלי) לא מדובר ביעד פחות בטוח ממקומות אטרקטיביים אחרים אליהם ישראלים נוהרים (מי אמר פרו?) וככלל, תחושת הביטחון שלנו לכל אורך הטיול הייתה טובה מאוד. עצתי הטובה ביותר - תטיילו כבשגרה אבל ניקטו זהירות והיגיון בסיסי, שאלו מקומיים היכן הם חושבים שעדיף לא ללכת, והשתדלו לקחת UBER בלילה. רבים וטובים שרדו לפניכם, אין סיבה שאתם לא תשרדו.


2. האם הם לא שונאי ישראל?

יכול להיות, אבל ניכר שאת הרוב המוחץ של האנשים זה פשוט לא מעניין. הייחוס הישראלי שלנו עורר עניין דווקא בהקשרים דתיים (דרא"פ היא אחת המדינות הדתיות ביותר בעולם, אך הדת מופרדת שם באופן מוחלט מן המדינה). איכשהו, את האנשים עניין יותר שהבית שלנו נמצא במרחק של שעה וחצי מהיכן שישו הלך על המים מאשר העובדה שבמרחק של חצי שעה מביתנו נמצאים השטחים.


3. איך לעזאזל נוהגים בצד שמאל (תודה לך בריטניה היקרה, לא נשכח ולא נסלח)?

נתחיל בצד האופטימי - בשונה ממה שחשבתי, מוט ההילוכים והגז דומים לנהוג אצלנו. האתגר המרכזי שאני התמודדתי איתו בנהיגה הזו הוא ההתרגלות לכך שמרכז המסה של הרכב הוא משמאל לנהג, והאיתותים. בכל מקרה ממליץ להדיוטים כמוני להשקיע כמה דקות במגרש החנייה של חברת ההשכרה. מתרגלים מהר.


Hermanus Harbour

"המלצות, רבותיי, המלצות"


"עצות זהב":

1. קודם כל - העונות הפוכות. החוף הדרומי בדרא"פ הוא אזור עונתי, ומכאן שהאביב שם ירוק ונעים . גם כאן, הייתי ממליץ בחום לנסות ולנסוע במהלך עונת הסתיו שלנו (ספטמבר - אוקטובר), כשהכל ירוק וכשמזג האוויר קריר. גם הסתיו בדרום אפריקה היא עונה נעימה לטיול.

2. הגעה משדה התעופה - בשדה התעופה ניסו לשכנע אותנו ש-UBER לא עובד משדה התעופה, אבל זה לא נכון. בכלל - UBER היא הדרך הכי זולה ויעילה להתנייד (ולא, אני לא מקבל מהם תמלוגים).

3. הלוויתנים בהרמנוס - אנחנו ראינו לא מעט לוויתנים (כ-10 בספירה גסה) אבל יש שמגיעים לאזור (גם בעונה) ולא רואים לוויתן אחד לרפואה. ובכן, ככה זה כשמדובר ביצורים שלא חייבים לך דין וחשבון. בכל מקרה יש אפשרות גם לשיט לטובת צפייה בלוויתנים אבל הוא מאוד תלוי במזג האוויר וכמובן, עולה כסף -ממליץ לבדוק מראש לגבי מועדי יציאה, ולעשות בדיקה נוספת בבוקר השיט.

4. אין הרבה מקומות לאכול או לשתות בחלקו הדרומי של קייפ פניסולה - ממליץ בחום להיערך בהתאם עם שתייה ואוכל, ובעיקר עם אוכל לפיקניק בקייפ פוינט!

5. סים מקומי יעשה לכם את החיים קלים. אפשר לקנות בחנויות רבות בקייפטאון, אבל עדיף לדעתי לקנות בשדה התעופה.



Table Mountain

מסלול הטיול (לינק מצורף)-

נחיתה בקייפטאון - קייפטאון - הר השולחן - קייפ פניסולה - סטלנבוש - פרנשהוק - הרמנוס


מסעדות ומקומות לינה מומלצים במיוחד -

1. מקום לינה נהדר בסטלנבוש עם מארחים נהדרים ומלאי המלצות - 9 on Drommedaris.

2. מלון בוטיק בקייפטאון באזור נפלא - Tintagel Guesthouse.

3. מלון נהדר עם ארוחת בוקר יוצאת מגדר הרגיל בדרך להרמנוס - Wind Rose

4. מסעדה נפלאה וקצת יקרה בקייפטאון - Kloof street house.

5. רשת המבורגרים מצוינת בקייפטאון ובסטלנבוש - Hudson - The burger joint.

6. רשת זולה ומצוינת של דגים ופירות ים - Ocean Basket.


ככלל, המחירים בדרום אפריקה הם זולים מאוד ביחס לישראל (בהערכה גסה, כ-30 אחוזים מהמחיר בישראל). לשם המחשה, 250 גרם של פילה בקר יעלה כ-30-40 שקלים. שווה.


Capetown



0 צפיות

travel blog בלוג טיולים אירופה דרום אפריקה יוון 

About Me

הבלוג הזה הוא למעשה שילוב של כל האהבות שלי -  טיולים, צילום וכתיבה. אני מקווה שתמצאו בו השראה לטיול הבא שלכם

 

Read More

 

Join My Mailing List