חיפוש
  • Or Horvitz

הדרו של המדבר - מחוד עקב לעין עקב

נולדתי בספר המדבר. למרות שנופיו עיצבו את ילדותי התקשיתי להבין מה לעזאזל מוצאים בו, בנוף הקירח הזה. בכל הזדמנות שהייתה לי שמתי פעמיי, כחובב טיולים מושבע, אל הירוק הירוק של הגליל והגולן, מתרחק ומתכחש לאותו נוף שעיצב את ילדותי. רק כשהתבגרתי גיליתי שבעצם לא הבנתי דבר, ושהמדבר הקירח הזה לכאורה הוא הוא ההגדרה לטבע ולעוצמתו. המדבר היה עבורי טעם נרכש, שבסופו התאהבתי בו ללא תנאי.

ישראל זכתה להרבה מן המדבר הזה, מבאר שבע שבצפון ועד לאילת שבדרום. אפשר לצמצם אותו לנוף יבש עם משקעים מעטים, אבל רק מי שמכיר אותו לעומק יודע עד כמה עמוקים ההבדלים בין חלקים ממנו ועד כמה הגיוון הוא אבן יסוד בו. מכל מקום, המדבר הישראלי הוא יפהפה ומיוחד גם במונחים עולמיים (תשאלו כל תייר שמגיע לבקר) - והוא כאן, ממש לידנו. לא תיקחו?


אחת הדרכים הטובות ביותר להתוודע להדרו של המדבר הזה הוא דרך שמורת מצוק הצינים המרשימה. בתוך השמורה נמצא אחד המסלולים היפים ביותר בישראל, שמשלב בין תצפית אחת, נפלאה (מדבר של מעלה) ומעיין אחד, הפעיל כל השנה (מדבר של מטה). מתחילים!


קצת פרטים:

מסלול מעגלי. 10 ק"מ אורך. נקודת ההתחלה במנחת המטוסים שליד מדרשת שדה בוקר. זמן הליכה: 4-6 שעות (אם כי אפשר להעביר בעין עקב גם 10 שעות).



איך מגיעים?

נוסעים על כביש 40 וכקילומטר צפונית למדרשת שדה בוקר פונים מזרחה, לעבר שביל עפר מסומן שחור העביר לכל דרך. השביל נע לאורך כ-4 ק"מ עד למנחת מטוסים. ג'יפים יכולים לרדת את מעלה צין ולהתחיל את המסלול בבקעת צין, אבל לשאר בעלי הרכבים הייתי ממליץ לרדת כאן ולהתחיל את המסלול.



מקטע 1: בקעת צין

מעלה צין (דרך מסומנת שחור) מוביל את ההולכים בו לבקעת צין המרשימה, התחומה בין הרים מצפונה ומדרומה. זו גם ההזדמנות הראשונה שלכם להתוודע לקהילת היעלים המרשימה שיש באזור הזה, שנראה באמת כאילו יד אדם לא נגעה בו מאז ומעולם (וטוב תעשו אם לא תיגעו בהם גם אתם) לאחר ירידה של כ-200 מ' עוברים (ללא פנייה) לדרך מסומנת ירוק, המתחתרת בבקעה. עד כאן המטייל צובר לעצמו אופטימיות וחושב שההליכה כולה הולכת להיות כל כך נוחה ונעימה. ובכן, טעות.



מקטע 2: העלייה לחוד עקב

הפנייה דרומה לשביל מסומן אדום (זה גם המקום שבו אנחנו מצטרפים לשביל ישראל) מביאה איתה, כמעט באבחה, עליה קשה ביותר, שנוסכת פסימיות גם אצל הכשירים שבמטיילים. הטיפוס חד ומפחיד לעיתים, ומזכיר את היתרונות והחסרונות של השבילים הישראלים - מצד אחד הם פראיים וטבעיים אבל מצד שני, לעיתים נוצקת התחושה שתרבות הפלמ"ח היא שמעצבת אותם. הטיפוס נמשך לאורך 260 מ' ובסופו יש תמורה לאגרה - חוד עקב (560 מ'), שהוא בעיניי אחת התצפיות היפות ביותר בארץ. האופק ניבט מארבע קצוות הארץ, ואין הגדרה טובה יותר מזה לנוף קדומים. אם הבאתם פק"ל קפה או ארוחת בוקר - זה בדיוק המקום ליהנות ממה שהרווחתם ביזע ובעמל.



מקטע 3: הירידה לעין עקב

החדשות הטובות - סיימתם עם העליות המשמעותיות במסלול זה. החדשות הטובות עוד יותר - יש למה לצפות במעלה הדרך (או ליתר דיוק, במורדה). לירידה אומנם יש תכלית, אבל היא הייתה בעיניי יפהפייה בזכות עצמה - המדבר מתגלה כאן במלוא תפארתו והודו, ואין למטייל אלא להודות בקטנות הקיום ולהודות על הפלא שהוא הולך בו. בכלל, סביר מאוד שתהיו פה לבד, או לכל הפחות להיפגש עם מתי מעט של מטיילים, מה שישאיר לכם את המקום לגמרי לעצמכם. הירידה מתונה ונוחה מאוד לכל אורך הדרך, עד למפגש עם השביל הכחול. פונים שמאלה (דרום מזרח) בערוץ נחל עקב היפהפה, עד הפרס הגדול.


עין עקב תחתון:

"סוד יופיו של המדבר שהוא צופן אי שם בחובו מקור מים חיים"

הנסיך הקטן צדק. בעצם, הנסיך הקטן תמיד צודק. איזה קסם. אין דרך אחרת לתאר מעיין של מים קפואים ונקיים הנובעים באמצעו של מדבר. נכון, המקום עמוס למדי, בעיקר בסופי שבוע, אבל בהחלט אפשר להבין למה - מדובר באחד המעיינות היפים בארץ (ובעיניי היפה שבהם), הכולל בריכת רחצה גדולה ומפלון עם מים זורמים תחת הנוף המדברי. עבורנו, ההגעה אליו בתום טיפוס מפרך לתצפית חוד עקב והליכה בפיתולי המדבר העצימה עוד יותר את החוויה. קשה, באמת קשה לתאר חוויה עוצמתית יותר מטבילה במעיין קר בלב מדבר.


מעין עקב תחתון חזרה לחניון:

השיבה אל נקודת ההתחלה עוברת בדרך ג'יפים מסומנת כחול, נוחה מאוד ומישורית שנעה לכיוון צפון ומתחברת עד מעלה צין (הדרך המסומנת שחור). ראשיתה של הדרך הזו ליד הנחל המקסים, שמזריק חיים בעשביה הירוקה שנמצאת במרכזו. לאחר טיפוס קצר ממשיכה הדרך בערוץ רחב ומרשים, אך יופיה מתעמעם לנוכח הג'יפים העוברים מפעם לפעם במסלול. מכל מקום, זה הזמן הטוב ביותר להתרפק על אחד הטיולים היפים בארץ, שמשלב באופן כמעט בלתי נתפס בין נוף הקדומים של מצוק הצינים לבין מעיין אחד, יוצא דופן. במפגש עם מעלה צין פונים שמאלה, עולים במעלה צין ומגיעים למכוניות.




אפילוג

חביב עליי המדבר. שקט, לא מתיימר, פיו וליבו שווים. יש בו משהו מקסים ומזמין דווקא כי במבט ראשון הוא נעדר את העצים, הפרחים והעשבים המאפיינים חלקי ארץ אחרים. דווקא בגלל זה הוא מצריך את המטייל שבו לשים לב לפרטים, להבחין, להתבונן, ולחפש את היופי דווקא בדברים הקטנים. והרי בדיוק לכך התכוון מאיר אריאל בשירו "בצהרי היום" -

"כל העניין הוא לשתות משהו קר בלב מדבר"


המלצות:

1. הטיפוס לחוד עקב אינו קל, ומצריך כושר גופני סביר. כדי ליהנות באמת מהתצפית הנפלאה בסופו, שווה לוודא שלא נפלתם בדיוק ביום הטיול שלכם על אובך כבד, שיפגע באיכות התצפית. דרך טובה לוודא את זה היא באמצעות האתר של המשרד להגנת הסביבה.

2. אפליקציית "עמוד ענן" היא מצרך חובה בעיניי לכל מטייל (ולא, אני לא מקבל מהם תמלוגים). היכולת להתמצא בשטח ונקודות העניין משדרגות באופן משמעותי את החוויה ומצמצמות את הסיכונים.

3. מובן מאליו, אבל במדבר - על אחת כמה וכמה במסלול כזה - אל תצאו לטייל במזג אוויר חם. אל דאגה - אתם תזיעו מספיק בטיפוס כדי שתרצו לטבול בעין עקב. מצד שני - בפסגת חוד עקב עשוי להיות קריר, בוודאי בימי החורף - קחו זאת בחשבון.

4. רעבים? חוות קורנמל היא אחד המקומות המוצלחים ביותר לעצירה על כביש 40 שמדרום לבאר שבע (לא, גם מהם אני לא מקבל תמלוגים). האוכל המצוין קצת משכיח את העובדה שזו במקור חווה, מה שמאפשר מפגש בלתי אמצעי עם חיות המשק.

5. ראיתי שאנשים מבקשים (ומקבלים) טרמפים מנהגי ג'יפי שחוזרים מעין עקב. זו אפשרות חביבה, בייחוד אם נגמר לכם הכוח, אבל בעיניי גם המקטע האחרון מקסים ושווה הליכה.


מפת המסלול (באדיבות "עמוד ענן"):


156 צפיות

travel blog בלוג טיולים אירופה דרום אפריקה יוון 

About Me

הבלוג הזה הוא למעשה שילוב של כל האהבות שלי -  טיולים, צילום וכתיבה. אני מקווה שתמצאו בו השראה לטיול הבא שלכם

 

Read More

 

Join My Mailing List