הדרום האמריקאי (The American South) או דיקסי (Dixey) הוא יותר ממרחב גיאוגרפי המכיל - בהגדרתו הרחבה - 16 מדינות בארה"ב. זהו מונח היסטורי, חברתי ותרבותי שמעורר ערב רב של תחושות מנוגדות וסותרות לעיתים. יותר מ-160 שנים לאחר תום מלחמת האזרחים נדמה שניצחון הצפון עדיין לא לגמרי מוחלט, ושבדרום עדיין שוררות תחושות של עוול והתקפה על מה שנתפס בעיני חלקים מתושביו כהתקפה על הזהות הייחודית שלו. נכון, אף אחד (כמעט) לא נזכר בערגה - בוודאי לא מופגנת - בעבדות ובאפליה הגזעית שהייתה חלק אינטגרלי מהחיים באזור זה, ובכל זאת נדמה, בהכללה, שהדרום עדיין מביט בנוסטלגיה מסוימת על "הימים ההם" ("Back in those days...") .
הרבה מים עברו בנהר המיסיסיפי מאז, ונדמה שממרחק הזמן אפשר גם להעריך את אורח החיים הייחודי של הדרום האמריקאי, שמעלה על נס ערכים כמו סולידאריות וקהילתיות, אותנטיות, חמימות והכנסת אורחים, עצמאות ונחישות. פרק הזמן שעבר מאפשר להביט במבט מפוכח המשלב בין הייחודיות התרבותית של האזור לבין ההיסטוריה המרתקת והשנויה במחלוקת שלו, ואפילו להביט אל העתיד באופטימיות.
הדרך המומלצת ביותר לחוש את הקסם הדרומי הזה היא לבקר בשתיים מהערים היפות בארה"ב - צ'ארלסטון (Charleston) וסוואנה (Savannah) - הממוקמות לחופו של האוקייאנוס האטלאנטי ונמצאות במרחק של כשעתיים וחצי נסיעה האחת מן השנייה. אלה שתי ערים שונות אומנם עם מאפיינים ייחודיים עליהם נעמוד בהמשך, אבל שתיהן משמשות ביחד כשער כניסה אידיאלי לדרום האמריקאי בזכות הבנייה הקולוניאליסטית היפהפייה מהמאה ה-17 וה-18; מיקומן ההיסטורי (בתוך שלוש עשרה המושבות הראשונות שהרכיבו את ארה"ב ובלב הקונפדרציה האמריקאית במלחמת האזרחים) והעושר התרבותי שהן מציעות. באופן פרדוקסאלי, שתי הערים האלה הפכו בחלוף השנים למרכז קוסמופוליטי וסובלני המשמש כגשר בין נקודות המחלוקת בסיפור האמריקאי.
מבחינה קולינארית, ההגעה לכאן משולה להגעה למדינה אחרת, אקזוטית, שונה בתכלית מזו המוכרת בשאר רחבי ארה"ב. המטבח הדרומי הוא מעין פיוז'ן נהדר של תרבויות ילידיות, תרבות אפרו - אמריקאית ותרבות אירופאית והתוצאה, לפחות בעיניי, היא תענוג קולינארי יוצא מגדר הרגיל. הנה כמה דברים שאסור לפספס כאן:
1. המוסד הבולט ביותר לעין בחבל הארץ הזה הוא מסעדת הברביקיו - מגוון בשרים הנצלה ומעושן באופן ייחודי לכל מסעדה, ומלווה ברוטב ביתי, המלווה בתוספות שונות כגון לחם תירס ומקרוני אנד צ'יז. מסעדות מומלצות במיוחד הן Rodney Scott's BBQ (בצ'ארלסטון) ו-Savannah Smokehouse BBQ&Brew (בסוואנה).
2. ה- Chicken and Waffle: עוף מטוגן (לעיתים חזה עוף ולעיתים חלקים אחרים) המונח על סוג של וופל בלגי ומעוטר ברוטב מתוק ובחמאה (כן, בטח כבר הבנתם שהמטבח הדרומי אוהב מאוד לשלב בין מתוק ומלוח). אחד המקומות הטובים ביותר לאכול את זה - ומסעדה טובה מאוד באופן כללי - הוא Poogan's Porch שבצ'ארלסטון.
3. ה-Biscuits and Gravy: שהיא מעין לחמניות בטעם חמאתי עליהן נמזג רוטב סמיך ובשרי. המנה נאכלת לרוב כארוחת בוקר.
4. בכל מקום, ובייחוד בסוואנה: אל תפספסו אף הצעה לפאי אפרסקים (Peach Cobbler), ובכלל לכל מוצר הכולל אפרסקים
5. קינוחים: הדרום אוהב קינוחים, וזה ניכר בכל מקום. לבד מההמלצות המופיעות בהמשך הכתבה, אל תפספסו את Carmella's הנהדרת בצ'ארלסטון ואת חנות העוגיות Byrd's Famous Cookies, לה סניפים בצ'ארלסטון ובסוואנה.
6. רוצים קצת להתגנדר? Revival שבצ'ארלסטון היא מסעדה מצוינת שמגישה אוכל דרומי עילי עם טוויסט מעודכן וגלובאלי.
פרטים כלליים:
איך להגיע? שדות התעופה של צ'ארלסטון (כ-20 דקות מהעיר) וסוואנה (כ-25 דקות מהעיר) מרושתים למרבית הערים המרכזיות בארה"ב. אפשר (ומומלץ!!!) לשלב את סוואנה וצ'ארלסטון בכל רואד טריפ בחוף המזרחי של ארה"ב. בין הערים מחבר קו רכבת ישיר ונוח (כשעתיים וחצי).
מתי להגיע? מזג האוויר כאן אופייני לדרום ארה"ב: הקיץ חם ולח, החורף קצר ומתון, ובסתיו המוקדם יש פוטנציאל לסופות טרופיות. מומלץ מאוד להגיע בכל זמן שבין אוקטובר למאי, ובייחוד בעונת האביב.
כמה זמן? אם זמנכם דחוק, הייתי ממליץ להתמקד בצ'ארלסטון ולטייל בה ככל שתוכלו (מיממה לגיחה קצרה ועד שלושה ימים מלאים לטיול ממצה). אם תוכלו לשלב את סוואנה - ואני מאוד מקווה שתוכלו - אז מומלץ להקדיש לה לכל הפחות יום או יומיים.
איפה לישון? אנחנו ישנו במלון בוטיק מקסים בשם Andrew Pinckney Inn בצ'ארלסטון ובמלון מרשת Hampton Inn בסוואנה - ושניהם היו נהדרים. מכל מקום מומלץ מאוד להתגורר במרכזים ההיסטוריים, כדי להיות במרחק הליכה מכל האטרקציות.
עלויות: זול כאן מעט יותר מערים אחרות בחוף המזרחי או המערבי, אבל בכל זאת אלה שתי ערים תיירותיות ומנעד האפשרויות כמעט בלתי מוגבל.
התניידות בתוך הערים: שני המרכזים ההיסטוריים של הערים קומפקטיים למדי ועל כן אפשר להגיע כמעט לכל נקודה ברגל, ללא צורך בתחבורה ציבורית.
מפה חינמית? כמובן! גם לצ'ארלסטון וגם לסוואנה.
צ'ארלסטון (הוקמה ב-1670) היא העיר הגדולה ביותר בדרום קרוליינה (South Carolina), והיא ממוקמת בשפך נהרות אשלי (Ashley), קופר (Cooper) ו-וואנדו (Wando) לאוקייאנוס האטלאנטי. שגשוגה של העיר בתקופה הקולוניאליסטית ובראשית ימיה של ארה"ב הוא שהפך אותה יפה ומרשימה כל כך, הודות לעוצמתה הכלכלית והתרבותית ולסגנון הבנייה האלגנטי של אותה העת. כמו הרבה ערים בדרום, גם צ'ארלסטון קשרה את שגשוגה והצלחתה הכלכלית עם סחר העבדים, ונמלה הגדול שימש כתחנת הגעה מרכזית של עבדים לעולם החדש. חשיבותה של העיר מיקמה בה את יריית הפתיחה של מלחמת האזרחים ב-1861 (ההתקפה של הקונפדרציה על המבצר הימי של האיחוד בפורט סאמטר), והמלחמה נגמרה זמן קצר בלבד לאחר שהעיר נכבשה בשנית בידי כוחות האיחוד ב-1865.
בשנים האחרונות העיר עושה מאמצים רבים "לחבק" את ההיסטוריה שלה ולהפוך אותה לחלק בלתי נפרד מהעיר המרתקת שהיא צ'ארלסטון. הרחובות הנעימים וחנויות הבוטיק, המסעדות המצוינות, האווירה החמה, העושר ההיסטורי והתרבותי - כל אלה ניכרים וניבטים כמעט בכל פינה בעיר. יותר מכל, זוהי פשוט עיר שכיף לשוטט באקראיות בין סימטאותיה ללא תכלית קונקרטית, ולהעריך את יופיה הגלוי והסמוי.
המרכז ההיסטורי של צ'ארלסטון הוא ללא ספק נקודת השיא של הביקור בעיר. הרחובות היפים (King, Queen, Battery, Elliot, Broad, East Bay, Church מומלצים במיוחד); הכנסיות המרשימות והרבות שהעניקו לעיר את הכינוי "העיר הקדושה" (ובפרט הכנסייה ההוגנוטית, כנסיית פיליפ הקדוש, הכנסייה האפיסקופלית של מיכאל הקדוש, כנסיית ג'ון הבפטיסטי והכנסייה הלותרנית של ג'ון הקדוש) והפארקים האסתטיים (פארק ג'ורג' וושינגטון, Colonial Lake Park וגני White Point) מרכיבים ביחד חוויה נפלאה שאסור להחמיץ.
ממזרח למרכז ההיסטורי נמצא המזח ו-Joe Riley Waterfront Park. זה אזור מומלץ במיוחד של העיר, המאפשר להתבונן עליה מפרספקטיבה רחבה יותר, הלוקחת בחשבון את הנוף הטבעי בו היא ממוקמת. כאן קל מאוד לשכוח מעברה של העיר ולהישבות בקסמיהם של השחפים, המים והזוגות האוחזים ידיים על הספסלים. קסם אמיתי, שרק מתעצם כשהולכים לאורכה של "שורת הקשת" (Rainbow Row) הצמודה לפארק, ובה שורת מבנים יפהפיים בצבעי פסטל.
השוק העירוני של צ'ארלסטון (שהוא שילוב של שוק מקורה ושל רחובות פתוחים העונים לשם המפתיע Market Street) הוא אחד הממתקים המוצלחים בעיר: חנויות של אמנים מקומיים מתערבבות ביחד עם בתי קפה מעולים ותחנות אוכל מקומיות, וכל המקום ביחד הוא בפירוש אחד השווקים המעניינים בארה"ב כולה. אל תפספסו את Kaminsky's Dessert Cafe הנפלא, את הדוכן Callie's Hot Little Biscuit, את בית הקפה המודרני Clerks Coffee Company ואת החנות The Fudgery שעושה כבוד לפאדג', שהוא - בהיעדר הגדרה אחרת - מעין הקינוח הלאומי של ארה"ב.
ה-Old Slave Mart הוא מבנה ישן למראה ששימש, למרבה הזוועה, לטובת מכירות פומביות של עבדים. במילים אחרות, בוטות יותר - עד לפני 170 שנים הציגו כאן בני אדם לראווה ומכרו אותם כאילו היו חפץ דומם. המבנה עבר שינויים רבים בהיסטוריה הארוכה שלו עד שהפך למוזיאון המספר - בפשטות מצמררת - את הטרגדיה של העבדות דרך סיפורם של האנשים שעברו בעל כורחם דרך המקום הנורא הזה. מומלץ מאוד.
במרחק של כחצי שעת נסיעה ממרכז העיר ממוקמת אחוזת Boone Hall. זהו ללא ספק אחד המקומות הטובים ביותר בארה"ב לבקר בחווה דרומית (Plantation) כהלכתה: החל מהדרך היפהפייה אל האחוזה, השרוגה בעצי אלון עתיקים המכוסים באזוב, המשך בבית האחוזה המרשים והמהודר ובגני האחוזה, וכלה בשטחים החקלאיים הרחבים. הסיור בין הנקודות השונות הוא בעיניי תחנת חובה בכל ביקור בצ'ארלסטון, ואפשר גם לצאת לסיור עם טרקטור ממונע ברחבי השטחים החקלאיים של האחוזה - שעדיין פעילה (אם כי, מטבע הדברים, בתצורה קצת אחרת). גם הביקור במתחם העבדים של החווה מרתק, בעיקר כי הוא מתמקד בחיים ובתרבות שיצרו אנשים בסיטואציות המורכבות ביותר. אם זמנכם בידכם, מומלץ לבקר גם באחוזת Magnolia המצויה גם היא במרחק של כחצי שעה ממרכז העיר.
בחזרה לצ'ארלסטון, ביקשנו לחזות בכנסיית "עמנואל", שם אירע פיגוע ירי ב-2015 בו נהרגו תשעה מתפללים אפרו-אמריקאים. פיגוע הטרור עורר מחדש את המתח הגזעי המבעבע מתחת לפני השטח בדרום, אבל גם העלה מחדש את האופטימיות האופיינית כל כך לאמריקאים. באחת הנסיעות שלנו שוחחנו עם נהג Uber לבן, מצביע טראמפ, שסיפר לנו כיצד עבד ימים רבים לאחר האירוע כדי לוודא שלמשפחות הנפגעים יש את כל מה שהן צריכות. "העיר שלנו ידעה ימים קשים בעבר והיא התגברה עליהם. בכל יום שעובר אנחנו חזקים יותר ומאוחדים יותר, ולא ניתן לקיצוניות לנצח", אמר לי בנחרצות. "את המתחים הגזעיים נשאיר לאזורים אחרים, אבל כאן פשוט אין לנו ברירה. אנחנו חיים ביחד". למרבה הפרדוקס - הביקור בלב הטרגדיה היה עבורנו כמעט כמו שיעור אופטימי על טוב האדם, וגם הכנסייה - המבהיקה בלובנה - ממחישה זאת היטב.
מצ'ארלסטון לקחנו רכבת ישירה לסוואנה שבמדינת ג'ורג'יה (Georgia). העיר, הממוקמת בשפך נהר הסוואנה לאוקייאנוס, הוקמה ב-1733 והיא דומה במאפייניה לצ'ארלסטון, לפחות על פני השטח: עיר קולוניאליסטית, השוכנת לחופו של האוקייאנוס האטלאנטי ומשמרת "ארומה" דרומית. עם זאת, בין הערים האלה יש שונות תרבותית ואדריכלית די מובחנת, הניכרת למבקר בה. סוואנה, בשונה מצ'ארלסטון, היא עיר מתוכננת מאוד והאזור העתיק שלה מאופיין בכיכרות מרשימות המשמשות כמעין בסיסי יציאה לרחובות העיר.
לעיתים מדלגים על סוואנה בגלל הדמיון היחסי לצ'ארלסטון, אבל לדעתי זו החמצה גדולה: אם תעניקו לה מספר ימים, תיווכחו שזו עיר נהדרת עם אופי ייחודי ששווה ביקור גם כשלעצמה, עם או בלי התוספת הצ'ארלסטונית. וחוץ מזה, אין שום סיכוי בעולם שהייתי מפספס את הלוקיישן של הספסל של פורסט גאמפ (כיכר Chippewa. הספסל כבר לא שם אבל השאר לגמרי כן). בכלל, הלוק הרומנטי והאירופאי משהו של סוואנה הפך אותה לאחד מאתרי הצילום הפופולאריים בארה"ב.
טיול בסוואנה הוא קודם כל טיול בין כיכרותיה המרשימות והמתוכננות בקפידה. אין צורך בתכנון מקדים - רק תעברו באקראיות בין הכיכרות השונות (לבד מ"כיכר פורסט גאמפ" מומלץ לבקר בכיכרות Raynolds, Johnson, Ellis, Ogelthorpe, Telfair, Orleans, Monterey, Madison ו-Pulaski). לכל הכיכרות יש מאפיין דומה - במרכזן מונומנט כלשהו, בתוכן ספסלים רבים למרגלותיהם של עצי אלון יפהפיים המכוסים אזוב, ובגבולה של הכיכר מסעדות ובתי קפה.
השוק הפתוח של סוואנה (City Market), הממוקם בין כיכר פרנקלין לבין כיכר אליס, הוא מעין מדרחוב נהדר להליכה, אבל - כיאה לשמו - הוא הזדמנות נהדרת לרכוש מזכרות, לאכול אוכל טוב ולשתות קפה מצוין. מומלצות במיוחד הפיצרייה Vinnie Van GoGo's, בר הקוקטיילים Congress Street Up ומסעדת הקינוחים בעלת השם האמיתי לחלוטין Better Than Sex (תשפטו בעצמכם).
שלושה מבנים בולטים בשמי העיר העתיקה של סוואנה, והם מומלצים לביקור: הכנסייה הקתולית (שהועלתה על ידי האפיפיור פרנציסקוס ב-2020 למעמד של קתדרלה) של סיינט ג'ון הבפטיסטי היא מבנה יפהפה שבנייתו הושלמה ב-1872; בניין העירייה של סוואנה המעוטר בכיפה זהובה נפלאה; והכנסייה הפרסברטריאנית של סוואנה, האופיינית במראה לכנסיות בצפון מזרח ארה"ב.
הטיילת של סוואנה (Waterfront) היא מקום נהדר ואלגנטי, המומלץ לביקור במיוחד לעת ערב. הבתים המקסימים, החנויות המיוחדות ונהר סוואנה המרשים ורחב הידיים הופכים את כל החוויה לאמנותית משהו. באמצע ההליכה הרגועה נתקלנו לפתח בשיחות בצרפתית, ברכבים ישנים ובמצלמות רבות. התבהר לנו שאנחנו לא היחידים שזיהינו באזור הזה אלמנטים אמנותיים ושממש באותו הזמן מצטלם במקום סרט בשם Devotion. מכל מקום, אל תפספסו את חנות הממתקים הנפלאה River Street Sweets, את בית הקפה הנהדר Black Rifle Coffee ואת המסעדה היוונית המצוינת Olympia Cafe.
אנחנו עשינו לנו מנהג לסיים ביקור בעיר - כל עיר - ב"סנטרל פארק" המקומי שלה, ולסוואנה יש אחד כזה נעים במיוחד בשם פארק פורסיית' (Forsyth). שטחו של הפארק - הראשון בפארקים שנבנו בעיר - הוא 120 דונם, והוא מוקד של שקט ושלווה בעיר שקטה ושלווה ממילא. מומלץ להסתובב בתוך הפארק וליהנות מהמזרקות, מהעצים ומהפיקניקים הרבים שעורכים בו תושבי העיר. במרכזו של הפארק עומדת אנדרטת מלחמת האזרחים, שהוקמה ב-1875 כאנדרטה לחללי צבא הקונפדרציה ושינתה את שמה וייעודה ב-2018 בעקבות גל המחאות נגד פסלים המייצגים את מדינות הדרום וצבא הקונפדרציה.
מהפארק המשכנו לשדה התעופה, והמטוס שעשה את דרכו חזרה לביתנו דאז עבר מעל קו החוף המזרחי של ארה"ב, שהפך בהדרגה מירוק ללבן, כיאה לסופת השלג ששאגה אך מספר ימים לפני כן בצפון מזרח ארה"ב. כשיצאנו החוצה אל השלג התחוור לנו עד כמה הדרום מובחן וייחודי משאר חלקי ארה"ב, גם אם הוא חולק (בחלקו) את אותו האוקייאנוס עם, למשל, ניו יורק ובוסטון. זו אמריקה, ללא ספק, אבל יש בה - אולי יותר מכל אזור אחר - מובחנות ייחודית הטעונה בהיסטוריה ובתרבות הייחודית רק לה. כזו אשר קשורה קשר הדוק בסיפור על גאווה ובזהות מקומית, אך גם על חיים בצידו של אחד המוסדות האפלים בהיסטוריה האנושית. הדרום הוא, לפני הכל, a story worth telling, ושתי הערים המופיעות כאן הן אולי הדרך הטובה ביותר להתוודע אל אותו הסיפור, המורכב כל כך.
אור,
הכתבה המעולה שלך שיכנעה אותי להוסיף את שתי הערים הללו לרשימת ״חייבים לראות״.