המדבר לא זר לנו, הישראלים - אחרי הכל כמחצית ממדינת ישראל היא מדבר, ואת תהליך ההתהוות שלנו כעם אנחנו חייבים, במידה רבה, למדבר. באופן מצער, יש בזה גם משהו מרחיק, שכן המדבר מקושר לנו עם הלבנטיניות הישראלית המיוזעת והמקומית ולא עם טיולים מלאי הוד והדר במקומות מרוחקים. אחרי הכל, כמובן שנטייל במדבר הישראלי, אבל רבים מאיתנו עדיין מסתכלים בעיניים כלות אחר האביב המקסים בצפונה של ישראל, וממהרים להעדיף את הירוק הקסום במקומות אחרים בעולם על פני חופשה מדברית בחו"ל. ראינו את מכתש רמון, למה לעזאזל צריך לנסוע כל כך הרבה כדי לראות עוד מאותו הדבר?
כך חשבתי גם אני - שגדל בספר המדבר הישראלי - אך השנים נתנו גם בי את סימנן והביאו אותי להעריך אחרת את המדבר ולהפנים את הציטוט הנפלא של הנסיך הקטן על כך שהדברים היפים באמת סמויים מן העין. וכזה הוא המדבר, כל מדבר - נדמה לך שאתה רואה את כולו בהבזקו של מבט, אך האמת היא שהוא מורכב רבדים רבדים, שמתגלים בהדרגה ומעידים על המגוון הנפלא שיש לו להציע.
ובינינו? אין הרבה מקומות שמציעים חוויה יותר מפעימה של מדבר מאשר אריזונה (Arizona), מהגדולות - ובעיניי גם היפות - שבמדינות ארצות הברית. אריזונה היא למעשה האחרונה מבין מדינות ארה"ב היבשתית להיהפך למדינה (אי אז ב-1912), והיא צופנת עושר כמעט בלתי נתפס של טבע ייחודי.
"מדינת הגרנד קניון" ("The Grand Canyon State"), כפי שמכריז בגאון המוטו של המדינה, יוצרת את הרושם כאילו שמורת הטבע היפהפייה הזו מגדירה אותה, ואני סבור שזו טעות. נכון, הגרנד קניון הוא פלא עולם בכל מובן שהוא, אבל לא ניתן לצמצם מדינה גדולה כל כך (פי 6 מישראל!) לשמורת טבע אחת בתחומה, יפה ככל שתהיה. ואכן, מהקקטוסים האימתניים של מדבר הסונורה (Sonora) בדרום ועד לפיתוליו המרהיבים של נהר הקולורדו (Colorado) בצפונה של המדינה - אריזונה היא מדינה של טבע מופלא, והרבה ממנו.
אבל אריזונה היא לא רק טבע - היא גם במובנים רבים ערש הולדתו של "המערב האמריקני" - של קאובויז המוליכים את פרותיהם אל עשב טרי; של אזורים כפריים ונידחים; של שבטי אינדיאנים החיים בטריטוריות אוטונומיות בעיקר בצפונה של המדינה; של אוכלוסייה היספאנית גדולה המצביעה על עברה של המדינה וגם, לא פחות, על עתידה; וגם של ערים תוססות ומתרחבות המסמנות את הנהירה הגדולה של האמריקנים ממרכזי ההתיישבות הקלאסיים אל "רצועת השמש" (The Sun Belt).
הטיול שלנו במדינה החל בטוסון שבדרומה של אריזונה. ה-Beatles היו הראשונים שזיהו את העיר שבגבול עם מקסיקו כעיר מאובקת ודי משמימה: השיר Get Back מספר על ג'וג'ו שעזב את ביתו בטוסון לטובת קצת "California grass". הנכנס בשעריה של העיר מבין את התמריץ לבחור מקומות נעימים יותר לבלות בהם (אם כי מומחים לדבר נשבעים שבטוסון יש את האוכל המקסיקני הטוב בכל ארה"ב), אבל זו תהיה החמצה אדירה משום שטוסון ממוקמת במרכזו של אחד המקומות היפים והמיוחדים בארה"ב - מדבר הסונורה.
הדרך המוצלחת ביותר לתור את המדבר הזה היא באמצעות ביקור בפארק הלאומי סגווארו (Saguaro) המקיף את העיר טוסון וקרוי על שם אחד הקקטוסים הגבוהים בעולם, היכול לצמוח לגבהים של עד 21 מ' והוא אנדמי לאזור. זהו, בבירור, אחד מהפארקים הלאומיים היפים ביותר שהיינו בהם, משום שהוא מספק עונג כפול - גם ההתבוננות על אינסוף קקטוסים הנפרסים בצמידות עד האופק, וגם בגלל היכולת ללכת לצידם ולהתרשם מגובהם ומהצורות הוירטואזיות והכמעט אנושיות שהם יודעים לעיתים להיעמד בהם.
הפארק הלאומי סגוארו מחולק לשני חלקים התוחמים את העיר - מערבי ומזרחי - ובכל אחד מהם אפשר לטייל בנפרד. לכל אחד מהם מאפיינים קצת אחרים ו"חוכמת ההמונים" נוטה לתת לחלק המערבי את הבכורה, אבל לי לפחות קשה לקבוע איזו עמדה ברורה. מכל מקום, ההמלצות שלי משלבות בין שני הפארקים, שממילא יחסית קרובים אחד לשני ומומלץ לטייל בשניהם:
נסיעה בכבישים הנופיים המעגליים של השמורה: בשני חלקי השמורה יש מסלולים מעגליים קצרים יחסית, המאפשרים התבוננות דרך הרכב על פלא הטבע הזה (Bajada Loop Drive בשמורה המערבית, Cactus Forest Drive בחלק המזרחי). הנסיעה, שבחלקה היא דרך עפר, עבירה לכל רכב והיא גם משמשת כנקודת המוצא לשורת מסלולים ותצפיות במעלה הדרך.
מסלולי הליכה: בפארק יש מסלולי הליכה מגוונים ומצוינים, בכל רמות הקושי. אלה המסלולים היפים ביותר שאנחנו הלכנו בהם -
א. Desert Discovery Nature Trail (שמורה מערבית): מסלול מעגלי קצרצר (כ-650 מ') ונגיש גם לעגלות ולנכים הממוקם בסמוך למרכז המבקרים. זוהי נקודת פתיחה מומלצת במיוחד לפארק כולו, משום שהיא מאפשרת הליכה קלה ונעימה בינות הקקטוסים הענקיים.
ב. Valley View Overlook Trail (שמורה מערבית): מסלול יפהפה של כ-1.5 ק"מ הלוך ושוב העולה דרך קקטוסים משגעים לנקודת תצפית יוצאת דופן על השמורה כולה.
ג. Signal Hill Trail (שמורה מערבית): מסלול יפהפה גם כן של כחצי קילומטר, המטפס לנקודת תצפית יפהפייה שקשה להישאר אדישים אליה. מומלץ להמשיך וללכת על השביל עד שיימאס לכם, ולהרגיש כמעט כמו שחיין בודד באוקייאנוס (רק שכאן יש קקטוסים במקום דגים).
ד. Mica View Loop Trail (שמורה מזרחית): מסלול מעגלי וארוך יחסית (6 ק"מ) המאפשר התרשמות יסודית ומעמיקה מחלקה המזרחי והמובחן של השמורה.
3. תצפיות מומלצות: אף ביקור בסגווארו לא שלם ללא עצירה בנקודות התצפית הרבות על השמורה. ככלל, שווה לנסות ולהתאמץ להגיע בזריחה או בשקיעה (אנחנו טיילנו עם תינוק בן שלושה חודשים אז עבורנו זה היה קצת קשוח מדי). תצפיות מומלצות במיוחד הן Gates Pass Scenic Lookout, Cactus Forest Overlook ו-Riparian Overlook.
כבודם של קקטוסי הענק של הסונורה במקומם מונח, אך לאחר יומיים אינטנסיביים של בהייה אינסופית ביצורים המוזרים האלה נזקקנו יותר מתמיד לאנושיות ולהימצאות עם אחינו, בני האדם. על כן, החלטנו לצאת ליום טיול נוסף הממוקד, הפעם, דווקא בהיאחזות האנושית במדבר הסונורה. ואין דרך מקסימה יותר לעשות את זה מאשר ביקור בעיירת המערב הפרוע טומבסטון (Tombstone). אם מזקקים את החוויה של המערב לכדי עיירה אחת, הרי שזו תהיה טומבסטון. לא מאמינים לי? תשאלו את הוליווד, שהפיקה ב-1993 סרט מערבונים מצליח הנושא את שמה של העיירה. ובאמת, אין עוד הרבה עיירות בארה"ב שמזקקות באופן הולם יותר את המערב האמריקני - מהלכת קסם, פרועה, יזמית, עיקשת ובוטה. העיירה שימרה - למטרות תיירות כמובן - את החיים שהיו שם במאה ה-19, ועד היום נערכים בה שחזורים יומיים של קרבות אקדחים מאותה התקופה. חוויה מיוחדת - בייחוד אם אתם מגיעים עם ילדים.
כדי להפיג קצת את החוויה המחוספסת של טומבסטון, שמנו פעמינו לבירת היין של אריזונה - סנויטה (Senoita). זוהי לא בדיוק עיירה כי אם קיבוץ של כמה וכמה חוות חקלאיות הממוקדות, רובן ככולן, בהפקת יין. הנוף פשוט יוצא דופן - כרמים על גבי כרמים הנאחזים בגבעות מדבריות יפהפיות. וכן, גם היין מעולה - יקב מומלץ במיוחד הוא Arizona Hops and Vines, גם בגלל איכות היין והנוף המרהיב הנשקף ממנו, אך גם בגלל בעלי היקב הנפלאים, שסיפורם - אנשי העיר שברחו לקצה ארה"ב בשביל קצת שקט - הוא סיפורם של רבים מאלה שהחליטו להתיישב באזור הנידח הזה, ואולי גם קצת סיפורה של ארה"ב כולה. יקב מומלץ נוסף באזור הוא Dos Cabezas WineWorks.
מטוסון שמנו פעמינו לעיר החמישית בגודלה בארה"ב ובירתה של אריזונה - פיניקס. המחירים הזולים באופן יחסי בצוותא עם המרחבים האינסופיים יוצרים עיר קצת מוזרה, שכמו הרבה ערים במערב נראית למעשה כמו חיבור של מספר יישובי פרברים. זוהי עיר ענקית, המתפרסת מאופק ועד אופק, וכשלעצמה היא לא מעניינת במיוחד (אלא אם כן יש לכם אובססיה לגולף - או אז תמצאו שותפים נלהבים לתחביב הזה בעיר, אולי מרכז הגולף של ארה"ב) - אך היא מצויה בעיבורו של אזור מקסים ולא כל כך מוכר לטיולים.
אחד מימי הטיול המוצלחים ביותר מפיניקס הוא ביקור ב-Lost Dutchman State Park, שמורת טבע מיוחדת של תצורות נוף מדבריות ותצפיות מרהיבות. מסלול מומלץ במיוחד בשמורה הוא Treasure Loop Trail המטפס במתינות עד לפסגה ממנה נשקף נוף יוצא דופן. אורכו של המסלול הוא כ-3.7 ק"מ והוא מתאים לכל אדם בכושר גופני סביר.
מחוץ לשמורה ממתינה אחת ההפתעות הנעימות ביותר שהיו לנו בטיולים - "עיירת רפאים" מקסימה בעלת השם המרמז גולדפילד (Goldfield), שהיא למעשה חלון ראווה אל העבר של הנהירה הגדולה לזהב, ובפרט אל הקמת עיירות משגשגות בצידם של מכרות שהתרוקנו מיושביהן באבחה. מכל מקום, העיירה מקסימה (אם כי תיירותית מאוד) וזו עצירת חובה בעיניי לכל מי שהגיע לשמורת הטבע.
מפיניקס יוצאים שני טיולי יום מקסימים ומומלצים במיוחד:
1. מעל עיר הפרבר Scottsdale משקיף Camelback Mountain. ההר מספק שפע נופים מרהיבים, אך נדמה שהשם מבטא בעיקר את הבורות האמריקנית ביחס לגמלים, ולא את דמיונו של ההר לגבו של החיה המדברית. אל ההר אפשר להגיע משתי נקודות שונות - Cholla Trailhead Camelback Mountain במזרח ו-Echo Canyon Trailhead במערב. בין שתי הנקודות ממתין מסלול יפה ולא קל בן 3.6 ק"מ שמשקיף על "עמק השמש" לכיוון צפון. לבעלי רכב אחד - אני ממליץ להתחיל במזרח ולעשות מסלול הלוך ושוב עד לנקודת תצפית מעולה אך נטולת שם, בערך באמצע השביל, ולחזור לרכב.
2. בדרום העיר ממתינה South Mountain Park and Preserve, שמורה עירונית המקיפה את "ההר הדרומי" המוכר בפי כל לתושבי פיניקס. על הכביש המרכזי של השמורה נמצאת התצפית היפה ביותר על העיר פיניקס ועל העמק כולו - Dobbins Lookout, והיא תחנת חובה אם מצאתם את עצמכם כאן. תצפית עוצרת נשימה אחרת, המצריכה קצת יותר מאמץ, היא National Trail Lookout וממנה נשקף נוף משכר. ההגעה לתצפית כרוכה בהליכה של כקילומטר הלוך ושוב, הכוללת גם עלייה מעט תלולה, והיא מומלצת מאוד.
מפיניקס התחלנו להצפין ולעלות בגובה אל חבל ארץ שונה לגמרי מהמדבר הקלאסי המאפיין כל כך את דרומה ומרכזה של אריזונה. זהו אזור שבו צבעי הירוק והאדום שולטים בו, ולא משאירים אף אחד אדיש. זוהי סדונה (Sedona), והיא אחת מתחנות החובה של אריזונה. זה קצת אירוני שמי שעוסק בכתיבה כמוני מוצא את עצמו נעדר יכולת לבטא עד כמה הנוף הזה יפה ומיוחד, אבל האמינו לי - ואני מקווה שהתמונות ימחישו - זה פשוט מפעים.
סדונה היא עיירה קטנה ממנה יוצאים לאינספור אטרקציות ופעילויות המתבססות על הנוף המרהיב בו היא ממוקמת, תולדה של שילוב ייחודי בין הגובה (1,300 מ'), מיעוט המשקעים היחסי (כ-450 מ"מ בשנה) ואבן החול האדומה המאפיינת כל כך את האזור. תהליכי בלייה ושחיקה טבעיים - שנמשכים עד היום - יצרו תפאורה טבעית יוצאת מגדר הרגיל, מגרש משחקים אמיתי של הטבע.
סדונה היא גן עדן לחובבי הליכה, ואנחנו החלטנו לראות אותה בעיקר דרך הרגליים. אלה המסלולים המומלצים ביותר בעינינו:
א. Doe Mountain Trail: מסלול לא קל בן 2.4 ק"מ שכולל, בעיקרו, טיפוס די תלול לפסגתו של הר שטוח המזכיר במעט את הר השולחן בדרום אפריקה. הנופים בעלייה יפים, אבל הסיבה העיקרית למסלול היא הנוף הבראשיתי וחסר התחרות שמתגמל את המטפסים עם הגיעם לפסגה. וואוו! למרות שהמסלול לא קל הוא אפשרי למרבית המטיילים (ולראייה, גם איש כבד משקל כמוני ועליו תינוק במנשא הצליח לשרוד אותו) והנוף בסופו שווה פשוט כל טיפת זיעה.
ב. Airport Loop Trail: מסלול מעגלי ומישורי למדי בן 5.5 ק"מ שמקיף את שדה התעופה האזורי של סדונה, הממוקם בפסגתו של הר. המסלול מספק נופים פנוראמיים מעולים כמעט לכל אורכו, והוא מומלץ במיוחד "כמסלול השקה" לביקור בסדונה. טיפ של אלופים - קשה מאוד למצוא חנייה בנקודת ההתחלה של המסלול, אבל חנייה ב-Oak Creek Blvd מביאה אתכם לדרך קצרה של כ-60 מטרים המתחברת אל הלופ.
ג. Courthouse Butte and Bell Rock Loop: מסלול הליכה נפלא ושונה מהנוף "הקלאסי" של סדונה, העובר בחלקו הגדול דרך תוואים של ערוצי נחל. מסלול מעגלי וארוך יחסית (6.4 ק"מ), ולדעתי מומלץ מאוד - בעיקר בגלל היכולת להכיר את אבן החול האדומה של סדונה מקרוב.
נקודה נוספת ומומלצת במיוחד באזור סדונה היא הכנסייה הקתולית Chapel of the Holy Cross המרהיבה בשני אופנים - גם ארכיטקטורה מודרנית ומעוררת מחשבה וגם מיקום באחת מנקודות התצפית היפות ביותר בסדונה. הכנסייה, שבנייתה נסתיימה ב-1957, היא מופת ארכיטקטוני שמסמל את הניסיון לבנות מבנה המשתלב באופן מלא עם הטבע שמסביבו, מבלי להפריע לו. במובן הזה, נוצרת התחושה למבקר בכנסייה שהיא תמיד הייתה שם, בין סלעי סדונה. פנים הכנסייה פשוט למדי, ואני מהמר שגם זה ניסיון להראות את מה שברור מאליו - התפאורה הטבעית כאן מספיקה לחלוטין ומייתרת כל יומרה גרנדיוזית בבנייה.
כחצי שעה נסיעה דרומית לעיר ממוקם המונומנט הלאומי Montezuma Castle. המונומנט הוא שריד, מאובן אם תרצו, לציביליזציה של ילידים אמריקנים שחיו בצוקים בדרום - מערב ארה"ב של היום (Cliff Dwellers). ההתיישבות במונטזומה התקיימה בערך בין השנים 1100 ל-1425 אחרי הספירה, והיא עבורי בעיקר הייתה שיעור מאלף בפער התרבויות האדיר ששרר בין הציביליזציה האמריקנית הילידית לבין הציביליזציה האירופאית באותה העת (רק דמיינו את שפע ההישגים שהושגו באירופה באותה התקופה, אשר קיבלה את השם המטעה "ימי הביניים"). מכל מקום במונטזומה, כמו במקומות אחרים של "שוכני צוקים" בארה"ב (כדוגמת הפארק הלאומי "מסה ורדה" שבקולורדו), לא בדיוק ברור מה הסיבה לנטישת האתר, שהשתמר בשלמות כמעט מלאה. הטיול באתר קצר, מעניין אך חד גוני, ומומלץ בעיקר לחובבי היסטוריה.
אם חשקה נפשיכם בקצת שווקים, אז Tlaquepaque Arts & Shopping Village הוא מעין שוק אומנים ואוכל (יקר למדי - ראו הוזהרתם) יפה הממוקם בעיר עצמה ומספק אתנחתא נעימה משלל האטרקציות בטבע. זו גם יכולה להיות נקודת הירגעות אחרונה בטרם היציאה צפונה, אל שמורת הטבע המפורסמת ביותר באריזונה, וככל הנראה אחת השמורות המפורסמות בעולם.
האם יצא לכם אי פעם להביט בהיסטוריה הגיאולוגית של כדור הארץ? כאן, בגראנד קניון (Grand Canyon), זה אפשרי. במשך מיליוני שנים חצב נהר הקולורדו באיטיות אך בעיקשות והעמיק את הקניון עד לעומק בלתי נתפס של 1,600 מ' בממוצע. התוצאה - אחת משמורות הטבע היפות ביותר בארה"ב, והאמת שגם בעולם כולו. לא בכדי כל נהר עמוק בעולם זוכה לכינוי "הגרנד קניון של X"- כי השמורה הנפלאה הזו הפכה לתו תקן לקניון עמוק ומרשים במיוחד, והיא בהחלט מצדיקה את המוניטין לה היא זוכה.
הטיול בשמורה מתחלק לשני חלקים מרכזיים:
1. נסיעה ברכב פרטי ובחלקה באוטובוס של שמורת הטבע (הנסיעה בו חינם לאחר שנכנסתם) לאינספור נקודות תצפית על הקניון (המלצות לנקודות היפות ביותר בלינק הבא), ביניהן מחבר שאטל יעיל וחינמי של הפארק.
2. שפע מסלולי הליכה, מרביתם קשים ומאתגרים וכוללים ירידה לנהר עצמו. אופציה קלה ונוחה לטיול כיפי בין התצפיות בשמורה היא מקטע ה-Rim Trail שעובר בין Hermit's Rest לבין Monument Creek Vista (פירוט המסלול כאן). המסלול הוא חד כיווני, אבל אפשר להתבסס על השאטלים של השמורה מנקודת הסיום. הליכה יפהפייה נוספת (אך קשה יותר) מוליכה מ-South Kaibab Trailhad לתצפית בעלת השם המבטיח Ooh Aah Point. מדובר בהליכה של 1.3 ק"מ לכל כיוון, אבל מדובר בירידה (ובעלייה) לא פשוטה של כ-210 מ'. דרך טובה ליודעי לכת שלא יכולים או רוצים לרדת כל הדרך לנהר עצמו.
אנחנו התמקדנו בגדה הדרומית של השמורה, החלק הפופולארי והמתויר יותר. הגדה הצפונית של השמורה נמצאת במרחק של כארבע שעות נסיעה, והיא הרבה פחות מתוירת - במרחק ראייה, ובכל זאת רחוק כל כך. היא נגישה גם רגלית, להרפתקנים שביניכם המעוניינים ללכת את המסלול האפי בן 36.5 הק"מ מגדה לגדה, ובאנגלית - Rim to Rim.
הגרנד קניון מסמן, במידה רבה, את קו פרשת המים בין אריזונה המודרנית והמאוכלסת שבדרום לבין אריזונה הנידחת והמיושבת בדלילות שבצפון. זוהי גם ארצם של הילידים האמריקנים (Native Americans), המוכרים על ידינו בשם אינדיאנים. האינדיאנים חולקים מורשת כאובה עם הרוב הלבן האמריקני, שהגיע מאירופה ודחק אותם בהדרגה ובעקביות מנחלותיהם ופעמים רבות אף לחם בהם באכזריות. מערכת היחסים בין המיעוט האינדיאני לארה"ב הגדולה היא מורכבת ומרתקת, שאנחנו הישראלים לא תמיד מכירים. הביקור באריזונה הוא הזדמנות יוצאת דופן להתוודע לחייהם ולנקודת מבטם של מי שמשלו בטריטוריות הענקיות של מערב ארה"ב ביד רמה עד לפני מאות שנים בודדות.
הנסיעה הפראית והנידחת במידה רבה - בין נחלות ויישובים שמזכירים מאוד את ההתיישבויות הבדואיות בדרומה של ישראל - מסתיימת בעיר קטנה ותיירותית בשם פייג' (Page). זוהי עיירה מנומנמת בקרבת הגבול של אריזונה עם מדינת יוטה, הידועה בעיקר בגלל מיקומה בצד כמה וכמה מוקדי עניין:
1. אגם פאוול (Lake Powell)- אגם מדברי נהדר בקרבת העיירה, שנוצר בעקבות סכירתו של נהר הקולורדו למטרות הפקת חשמל. זהו אזור נהדר לרביצה, למנוחה ולשחייה, כמו גם לתצפיות נהדרות (המומלצות שבהן הן Whaweap Overlook הקרובה לכביש ו-Alstrom Point המרוחקת למדי). אפשרות נהדרת נוספת, שלא יצא לנו לעשות בעצמנו (הגם ששמענו על כך המלצות רבות), היא לשוט בספינה או בסירה באגם המיוחד הזה, בעל המבנה המוזר להפליא.
2. מעניין לעניין ובאותו עניין, סכר קניון גלן (Glen Canyon Dam), האשם ביצירתו של אגם פאוול, ממוקם ממש בסמוך לעיירה ומספק גם הוא נופים מרהיבים. הליכה של כמה דקות ממגרש החנייה תביא אתכם עד לתצפית מעולה על הסכר ועל הנהר, ולאלה מביניכם שלא מספיקים לטייל בסכר הובר (Hoover Dam) - מרכז המבקרים של הסכר מרשים למדי ומעניין.
3. פרסת עיקול נהר הקולורדו (Horseshoe Bend): במרחק של 20 דק' הליכה מכביש 89 מתחתר נהר הקולוראדו בפראות וירטואוזית, ויוצר את אחד מתוואי הנוף המיוחדים והיפים בנמצא. הצבע הכחול-עמוק של הנהר ואדמת המדבר האדומה של אריזונה משתלבים לכדי תמונת נוף יוצאת מגדר הרגיל. הכניסה למקום, שהכניסה אליו בעבר הייתה חינמית, עולה כעת 10 דולרים לרכב.
4. קניון אנטילופ (Antelope Canyon): כל מי שפתח אי פעם מחשב ראה את התמונה האיקונית של הקניון הזה מבצבץ משולחן העבודה שלו, ובצדק רב. לאורך מיליוני שנים חלחלו מים בתוך נקיק צר של אדמה חולית ויצרו מראה סוריאליסטי ומשובב נפש של ערוץ עמוק המחופה בקירות אדמה כמעט חלקים.
הקניון נמצא בשטח של שבט הנבאחו, מנוהל על ידם באופן מלא ונפתח בשנית זה עתה בהזמנה מוקדמת לאחר למעלה משנה וחצי בהן היה סגור בשל הקורונה. מחירי הכניסה לקניון הם גבוהים למדי (20-40 דולרים), והתשתית התיירותית בסיסית ביותר (שירותים; הדרכות וכדומה). בקניון יש שתי אפשרויות טיול - הקניון העליון (Upper Antelope Canyon) והקניון התחתון (Lower Antelope Canyon). הקניון העליון יקר יותר (כמעט פי שתיים) והמוני יותר, אך יש בו יותר משחקי אור וצל עבור חובבי הצילום. כשנכנסים לקניון שוכחים מהמחיר - המקום פשוט יפהפה, ונראה כאילו לקוח ממאדים. שווה כל סנט.
אם אריזונה היא רק חלק מטיול החלומות שלכם בארה"ב ואתם ממילא ממשיכים מערבה, זה יהיה פספוס גדול בעיניי לא לבקר בסכר הובר היפהפה והמונומנטאלי, הנמצא בדיוק בגבול בין אריזונה לבין נוואדה. נכון, מרכז המבקרים שם מרתק (אחרי הכל, מי היה מאמין שזה ייראה לנו מובן מאליו להפיק חשמל מתנועת המים) ונכון, התצפית על הסכר היא מיוחדת ומעניינת - אבל בעיניי פסגת הביקור בסכר הוא ניגוד הצבעים של הנהר הכחול - כהה עם האדמה החומה והלבנה.
אריזונה שבתה את ליבי והשאירה בי חותם גם זמן רב לאחר שיצאתי את שעריה. ניסיתי להרהר זמן רבה בסיבות שהביאו אותי ליהנות כל כך ממנה וממה שהיא מציעה למטייל בה, ואולי התשובה מתחילה באותו פרדוקס חמקמק שהיא מציעה - היא חלק אינטגרלי מארה"ב אבל היא גם מובחנת ומיוחדת. היא תמצית האמריקניות הפראית אבל היא גם לא נופלת להגדרות המוכרות של ארה"ב. היא מצליחה להיות בעת ובעונה אחת מוכרת וקלאסית אך גם שונה ומפתיעה. תרשו לעצמכם ליפול בקסמיה של המדינה הנפלאה הזו - ולא רק בגרנד קניון - ויש לי תחושה שגם אתם תזדהו עם הנסיך הקטן, הצודק (כמעט תמיד), על מהותם של הדברים היפים באמת.
תכנון הטיול:
איך להגיע? פיניקס (Phoenix), העיר הגדולה ביותר באריזונה ובירתה של המדינה, ממוקמת במרכזה והיא שער הכניסה הנוח ביותר למדינה עם טיסות ישירות וזולות באופן יחסי למרבית ערי ארה"ב וגם לאירופה. אפשרות נוחה אחרת היא להשתמש בלאס וגאס (Las Vegas) שבנוואדה כנמל הכניסה למדינה - זו ממוקמת כ-40 דקות מהגבול עם אריזונה. גם העיר טוסון (Tucson) שבדרום אריזונה משמשת כשער כניסה אווירי לעיר. כתמיד, אפשר להגיע לאריזונה דרך Road Trip המשלב בין אחת או יותר ממדינות דרום מערב ארה"ב (נוואדה, קליפורניה, יוטה, ניו מקסיקו, קולורדו).
מתי לטייל? בכל עונה, למעט עונת הקיץ החמה (אם כי גם בה אפשר לטייל, בהתאמות מסוימות, בעיקר ברמה הגבוהה של צפון אריזונה). העובדה שאריזונה היא מדינה מדברית בעיקרה מגלמת הזדמנות לטיול במזג אוויר נהדר גם עמוק בעונת החורף - אז הטמפרטורות נעימות (ואפילו קרירות לעיתים) וכמות המשקעים דלה. עם זאת, קחו בחשבון שבעונת החורף עשוי להיות קר למדי בצפונה של אריזונה, והלילות המדבריים קפואים.
איך לטייל? התחבורה הציבורית באריזונה (ובמרבית ארה"ב) היא איננה מן המשובחות, ועל כן השכרת רכב או קרוואן עדיפות בהרבה על כל חלופה אחרת. בכל שדה תעופה ועיר מרכזית ניתן לשכור בקלות רכב.
טיפים של אלופים:
כמעט תמיד משתלם לרכוש את כרטיס America The Beautiful Pass המעניק - בעלות של 80 דולרים לרכב - כניסה שנתית חינמית לכלל הפארקים הלאומיים בארה"ב.
כמעט תמיד משתלם להזמין בארה"ב מראש - בדגש על טיסות, מלונות והשכרות רכב. בשונה מישראל - כאן ככל שההזמנה מתבצעת מאוחר יותר כך סביר שהמחירים יתייקרו (או שלא תמצאו את מה שאתם מחפשים). הטיפ הזה נכון במיוחד לסדונה התיירותית.
אריזונה היא יעד נהדר לטיולי כוכב, המאפשרים להתמקם כל פעם בעיר גדולה יחסית (טוסון, פיניקס, סדונה, פייג') ולצאת משם לטיולי יום. למשפחות - זה יתרון בלתי רגיל.
ככלל, במסלולי ההליכה בסדונה יש בעיה לא פשוטה של חניה. עשו מאמץ להגיע יחסית מוקדם בבוקר למסלולי ההליכה שלכם, או אפילו תיקחו מונית.
מומלץ מאוד להתחיל כל ביקור בפארק לאומי במרכז המבקרים, שהוא מוסד אמריקני של ממש. כמעט תמיד הביקור בו מועיל ומסייע בתכנון הטיול.
תימצות של המקומות. תודה! (אחת שגרה בניו יורק)
פוסט מעולה שממש עושה חשק לטייל באריזונה. גם לשונא מדבר כמוני 😀